[אני מאוהבת בלוקאס מה זה הדבר המדהים והמוכשר והמהמם עם הקול היותר עמוק מהאוקיינוסססס הזהההה אעאעאעאעאעא 😭😍❤️]
הלווווו כולם
מה קורהההה
איטס מי אגייןןןןן
יאיייייי
טוב אז יש לי משהו להגיד לכם, so let's jump right to the point.
שיעמם לי והתגעגעתי קצת לוואטפאד, אז אמרתי לעצמי ״טוב נו שרה בואי נכתוב משהו כי בכל זאת איכשהו יש לך קוראים והם מחכים לך כבר ליטרלי שנתיים כדי שתעלי פרק באיזשהו ספר מהמליון שיש לך...״
עשיתי כמה תיקונים בספר חדש שאני כותבת שנשארו לי רק עוד ארבע פרקים בערך עד שאני אסיים אותו, ואז החלטתי לעבור לספרים הישנים שלי ולנסות לכתוב להם עוד קצת פרקים כדי שתהיה לי סחורה בשבילכם כמה שיותר מהר :).
להגיד שקיבלתי את הקרינג׳ של החיים שלי תהיה אי הבנה לעומת מה שהרגשתי, כי אז, הייתי שרה מטומטמת ומשועממת בכיתה ז׳ (או שזה היה ח? אני בעצמי כבר לא זוכרת) שלא הבינה כלום מהחיים שלה והייתה בטוחה שהכל בחיים ורוד ושמח ושאהבה זה הדבר הכי טהור וטוב בעולם.
לא, שרה.
זה ממש לא ככה.
זה בכלל לא ככה.
עכשיו הבעיה היא שהבנתי את זה רק השנה, כשאני כמעט בסוף כיתה פאקינג ט עם רגל אחת בתיכון האכזרי (אני נשמעת כל כך דרמטית אלוהים אדירים תצילו אותי 😂😂) אחרי שהתאהבתי (לא נדלקתי על מישהו שנהיה סתם קראש מפגר של שש שנים, אלא אשכרה התאהבתי מלשון המילה אהבה) ופשוט התבגרתי קצת בכללי והבנתי שחיים זה חרא של דבר.
הספרים שלי הם פשוט שיט קרינג׳י ורוד ולא ריאליסטי ברמה לא אנושית בכלל אחד גדול שגורם לי לרצות למות כשאני חושבת על העובדה
שכל המילים הכתובות האלה הן יצירת האצבעות והמוח שלי.
אחרי שקראתי את הפרק שהיה אמור להיות האחרון בספר הזה (הפרק הזה לפני כל הפרקי בונוס המיותרים האלה) הבנתי שעשיתי את אותה טעות שעשיתי בחבר הילדות האבוד שלי. פשוט המשכתי את הספר בכוח והמצאתי בכוח דברים שלא היו כלולים בתכנון של הספר הזה מההתחלה.
אז מה שאני הולכת לעשות, זה בדיוק מה שעשיתי עם חבר הילדות האבוד שלי. אני אחכה יומיים כדי לוודא שכל הקוראים של הספר הזה ראו את ההודעה הזאת, ואז אחרי יומיים אני אמחק את הפרקים המיותרים (זאת אומרת שאם היום יום שישי, אז ביום ראשון אני אמחק את כל הפרקי בונוס וכל זה).
תודה רבה לכולכם שהמשכתם לחכות לפרקים מכל הספרים האלה ומהספר הזה ספציפית, ואני מקווה שמהרגע שאני אתחיל להעלות פרקים לספרים שלי שוב, תתחיל תקופה יותר טובה שלי בוואטפאד עם תוכן וספרים הרבה יותר טובים וריאליסטיים לקרוא, והרבה פחות תוכן קרינג׳י שגורם לאנשים לרצות להקיא ואז פשוט לגמור עם החיים מכמות הקרינג׳ המטורפת שהעיניים קראו והמוח קיבל 😇💙.
שתהיה לכם שבת מבורכתתתת 🕊❤️ ותהנו בערב שישי כי זה הערב הכי כיפי לצאת החוצה עם חברים ☺️(לדעתי לפחות..) 💞
YOU ARE READING
Running From The Law | TAEKOOK
Fanficטאהיונג היה אחרי יום לימודים רגיל. כשהגיע הביתה, אביו עשה את אותן הזוועות שהוא עושה לאחותו כל יום, שוב. הוא לא יכל לשאת יותר את מעשיו של אביו לאחותו, והרג אותו. שכנים דיווחו עליו למשטרה והוא נעצר. בכלא הוא פוגש את ג'ונגקוק, שותפו לתא, ואת שאר חבריו...
