שבוע עבר מאז שטאהיונג נפגש עם אחותו. למרות שלא עבר זמן רב, הוא עדיין ממש התגעגע אליה. הוא ידע שהוא לא יכול לחזור הביתה. הוא רצה לבקר שוב ולהציג את ג'ונגקוק בפניה כמו שצריך אבל הוא ידע שהוא לא יכול לבוא לשם לעתים קרובות, למרבה הצער.
במשך ארבעה שבועות, הבנים התקרבו זה לזה אפילו יותר, וידעו זה את זה כל כך טוב שהם הרגישו כאילו הם הכירו אחד את השני כבר שנים. הם שיחקו, בישלו, צחקו, בכו, צפו בטלוויזיה, הלכו לקניון פעם בשבוע, ולפעמים אפילו שתו, וכל הדברים האלה הם עשו ביחד.
לפעמים הם גם קראו לטה-או שישחק איתם או יעזור להם עם סתם דברים אז הם גם התקרבו אליו. גם הזוגות התקרבו אחד לשני הרבה יותר, במיוחד ג'ונגקוק וטאהיונג בגלל שהם היו יחד כל הזמן, פשוטו כמשמעו. המקום היחיד שהם לא היו בו יחד, היה השירותים.
הם אכלו יחד, ישנו יחד, שתו יחד, התקלחו יחד, צחקו יחד, בכו יחד, התכרבלו בכל מקום אפשרי יחד, ועשו פשוטו כמשמעו הכל ביחד. ההיונגים שלהם ראו כמה שהם נהנו אחד מהשני והבחינו בדרך שהם הביטו זה בזה. זה היה כאילו הם מצאו את הנפש התאומה שלהם, האדם שהם צריכים להיות איתו עד סוף חייהם.
נמג'ין לא היו עד כדי כך דביקים כמו הזוג הצעיר יותר, אבל עדיין הראו את אהבתם זה לזה בכל הזדמנות אפשרית שהייתה להם. הם היו ההורים בין החבר'ה שלהם.
יונמין היו השקטים ביותר מבין כל הזוגות. בגלל ששניהם לא כל כך אהבו את כל הדברים הדביקים האלה, הם רק נישקו אחד את השני נשיקות מהירות מדי פעם, אבל זה הכול. הם לא ממש הכירו אחד את השני כל כך טוב אז הם השקיעו את רוב זמנם על להכיר ולהתקרב אחד לשני טוב יותר, כך שתהיה להם מערכת יחסים טובה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ "אוף! אני שונא את זה!" אמר טאהיונג כשהם ישבו על הספה בסלון.
"למרות שאנחנו ברחנו מהכלא, אנחנו תקועים במקום הזה בדיוק כמו בכלא" הוא המשיך והבנים הביטו בו. למרבה הצער, הוא צדק.
"נכון, זה מבאס. אבל אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר בקשר לזה. אם אנחנו נצא יותר מדי, אנשים יתחילו לחשוד בנו... לפעמים אני יכול להרגיש אנשים בוהים בנו בקניון. אנחנו הולכים לשם כל הזמן עם משקפי שמש ומסכות, זה לא נראה לכם קצת חשוד?" אמר נמג'ון. למרבה הצער, גם הוא צדק.
"חסרה לי הרגשת החופש. חשבתי שברגע נהיה מהכלא, אני אהיה חופשי שוב, אבל זה לא המקרה... אנחנו לכודים. אנחנו תקועים כאן, לא מסוגלים לצאת, ולהיות כנה איתכם... פאקינג נמאס לי מזה!"
צעק ג'ונגקוק והלך למעלה לחדר שלו ושל טאהיונג. הוא הלך אחריו מיד, עוזב את השאר למטה, חושבים.
האם אנחנו באמת חופשיים? ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ (בחדר של טאקוק)
"קוקי אתה בסדר?" טאהיונג שאל מודאג כשישב לצד ג'ונגקוק על המיטה.
YOU ARE READING
Running From The Law | TAEKOOK
Fiksi Penggemarטאהיונג היה אחרי יום לימודים רגיל. כשהגיע הביתה, אביו עשה את אותן הזוועות שהוא עושה לאחותו כל יום, שוב. הוא לא יכל לשאת יותר את מעשיו של אביו לאחותו, והרג אותו. שכנים דיווחו עליו למשטרה והוא נעצר. בכלא הוא פוגש את ג'ונגקוק, שותפו לתא, ואת שאר חבריו...
