הם הלכו ודיברו על דברים אקראיים, עד שהם סופסוף הגיעו. עיניו של ג'ונגקוק התרחבו והלסת שלו נפלה.
הוא היה כל כך המום לראות את הכדור הפורח שהיה לפניו שהוא פשוט נפל על החול הרך. הוא ראה את הדברים האלה רק בסרטים ולראות את זה ממש מולו היה יותר מדי.
"ט-טה, זה יותר מדי, כמה כסף בזבזת על כל הדברים שהבאת לי היום?" הוא התחיל לבכות.
"קוקי, בייבי שלי, בבקשה אל תבכה. הכסף זה לא מה שחשוב, אתה זה מה שחשוב. אם אתה לא אוהב את זה אז אנחנו יכולים לדלג על זה. יש לי הפתעה נוספת והיא הגדולה ביותר מכולם" הוא אמר וירד על ברכיו מול ג'ונגקוק.
"אתה צוחק עליי?!"
ג'ונגקוק נתן אגרוף חלש לכתפו וחיבק אותו חזק. הוא באמת בכה עכשיו, אבל הדמעות האלה היו דמעות של שמחה. הוא היה כל כך שמח שליבו לא ידע איך להתמודד עם כל הרגשות האלה.
"אז.. אתה רוצה ל-"
"כן בבקשה! בוא נעלה על הדבר הזה" ג'ונגקוק עצר אותו וצעק בהתרגשות.
"אוקיי בייבי, בוא נלך" הוא נשק לשפתיו, והאיש שהיה אמור לעזור להם, עשה את מה שתפקידו אמר לו.
"זכרו להיזהר, זה יכול להיות מסוכן מאוד אם אתם תעשו משהו לא נכון" אמר האיש והם הנהנו.
"אוקיי הדוד טאהיון, אנחנו ניזהר אז אין צורך לדאוג" הם קדו ונכנס לכדור הפורח עם ג'ונגקוק.
"הוא הדוד שלך?" ג'ונגקוק שאל המום כשהם היו כבר גבוה בשמיים.
"כן"
"אמאלה אתה כל כך דומה לו!"
הוא צחק והסתובב בגלל שטאהיונג חיבק אותו מאחור. הוא עטף את זרועותיו סביב צווארו ורכן קדימה לנשיקה איטית ואוהבת.
"אתה מדהים קים טאהיונג. אני אוהב אותך" הוא הסתכל עמוק בעיניו וחייך.
"אני אוהב אותך יותר קוקי שלי. ואני יודע שאני מדהים"
הוא גיחך אבל זה הוחלף בחיוך אוהב מהר מאוד כאשר ג'ונגקוק נתן לו אגרוף, אבל לא חזק מדי. הוא קבר את פניו בצווארו וחיבק אותו חזק יותר. טאהיונג גם חיזק את זרועותיו סביב מותניו של ג'ונגקוק והם נשארו ככה כמעט כל הנסיעה.
אחרי חצי שעה הם לבסוף נחתו, ולהפתעתו של ג'ונגקוק הם חזרו לאותה נקודה בחוף.
דודו של טאהיונג חיכה להם שם, ועזר להם לצאת מהכדור הפורח.
הם הלכו חזרה לרכב עם אצבעות משולבות שוב, והשקיעה היפה הייתה מאחוריהם. בדרכם ליעד האחרון, הם עשו פאנבוינג לביג באנג שוב במשך רבע שעה, עד שהגיעו ללונה פארק.
"לונה פארק? אומייגאד טה אתה מושלם!" הוא חיבק אותו וקפץ למעלה ולמטה בהתרגשות.
"אתה כל כך חמוד קוקי" הוא צחק וניסה להרגיע את ג'ונגקוק קצת.
"בוא נלך קוקי, אני רוצה ללכת קודם לגלגל הענק"
טאהיונג אמר ולקח את ידו של ג'ונגקוק לפני שהוא רץ לגלגל הענק. בגלל שזה היה ערב, היו אורות בכל מיני צבעים על הגלגל, אשר גרמו לו להיראות פי אלף יותר יפה ומרשים. הם נכנסו לאחד התאים, והעובד שהיה שם הפעיל אותו. בהתחלה הייתה שתיקה רגועה והם רק הביטו בנוף היפה בחוץ, אבל כשהם היו בנקודה הכי גבוהה, טאהיונג דיבר.
"ג'ונגקוק" הוא התחיל וחיכה לתשומת הלב שלו.
"הממ" הוא הימהם, עדיין מסתכל על הנוף היפה.
"אתה יודע שאני אוהב אותך נכון?" הוא שאל פתאום וקיבל את כל תשומת הלב של ג'ונגקוק.
"כמובן שאני יודע טה, גם אני אוהב אותך. אבל למה אתה שואל את זה כל כך פתאום?" הוא שאל, מבולבל מהשאלה הפתאומית.
"בסדר, אבל אתה יודע עד כמה אני אוהב אותך?"
ג'ונגקוק השתתק ובהה במשהו רנדומלי שהיה מולו תוך כדי שחשב על השאלה.
"תן לי לספר לך סיפור קטן על איזה ידיד אחד שהיה לי פעם"
הוא התחיל וג'ונגקוק הביט בו. הוא הנהן כדי לסמן לו שהוא מקשיב. הוא לקח את ידו בשלו והמשיך.
"פעם, היה ילד קטן. הוא חי חיים מקסימים והייתה לו משפחה חמה ואוהבת שכללה את אביו, אמא שלו, ואחותו הגדולה. באחד הימים, אמו נפטרה מסרטן מוחי. אבא שלו לקח את מותה רע מאוד, והתחיל להתעלל בשני הילדים המסכנים, במיוחד באחותו כי היא הייתה דומה מאוד לאמא שלה. יום אחד, כאשר הילד גדל וכבר מלאו לו שמונה עשרה שנים, הוא החליט שנמאס לו. הוא חזר מבית הספר ודקר את אביו למוות. הוא כמובן הלך לכלא, אבל לא ציפה להפתעה שחיכתה לו שם. הוא לא חשב שמשהו כזה אי פעם יקרה, ובוודאי שלא בכלא, אבל כשנכנס לתא שלו, הוא פגש את אהבת חייו. ברגע שעיניהם נפגשו, הוא ידע שהוא מתחיל לפתח אליו רגשות. כעבור כמה ימים, הוא החליט שהוא יתוודה, וכך הוא עשה. למרבה המזל השני אהב אותו בחזרה, אז הם נהיו בני זוג. ככל שהימים חלפו, הוא התאהב בו יותר ויותר עד כדי כך שאהבתו לשני הפחידה את עצמו. בכל פעם שהם היו ביחד, הוא הרגיש כאילו הכל נעלם ואלה היו רק שניהם. כשהם ברחו מהכלא בהצלחה עם חבריהם ועברו לאמריקה, הוא החליט שהגיע הזמן לעבור לרמה אחרת עם מערכת היחסים שלהם. הוא רצה שהשני ידע מה הוא מרגיש, מה הוא חושב, ושהוא ידע איך הוא גורם לליבו לפעום בכל פעם שהם ביחד. הוא רצה להראות את אהבתו עבור השני בכל דרך אפשרית, וכך הוא עשה. הוא לקח אותו לדייט ואמר לו את הדברים האלה. הוא אמר לו שהוא כל העולם בשבילו. הוא הכל בשבילו. הוא כל כך אסיר תודה שהוא פגש אותו, שהוא מודה לאלוהים כל בוקר וערב שיש לו ושהוא אוהב את השני. הוא חולם עליו כל לילה, ומתעורר בחיוך בכל בוקר. בכל פעם שהוא פותח את עיניו, אהבת חייו לידו, ובשבילו, זה כל מה שהוא צריך. הוא מרגיש כאילו כל שנייה בלעדיו היא כמו שנה, ובכל פעם שהם אומרים אני אוהב אותך זה לזה, הזמן נעצר. הוא רוצה שהשני ידע את כל הדברים האלה. הוא מרגיש כאילו השני יודע הכל עליו, והוא יודע הכל עם השני, למעט דבר אחד. יש רק שאלה אחת במוחו, והוא רוצה את התשובה מהצעיר. השאלה היא: ג'ון ג'ונגקוק, האם תהפוך אותי לבנאדם הכי מאושר בכל גלקסיית שביל החלב, ותתחתן איתי?"
YOU ARE READING
Running From The Law | TAEKOOK
Fanfictionטאהיונג היה אחרי יום לימודים רגיל. כשהגיע הביתה, אביו עשה את אותן הזוועות שהוא עושה לאחותו כל יום, שוב. הוא לא יכל לשאת יותר את מעשיו של אביו לאחותו, והרג אותו. שכנים דיווחו עליו למשטרה והוא נעצר. בכלא הוא פוגש את ג'ונגקוק, שותפו לתא, ואת שאר חבריו...
