טאהיונג היה אחרי יום לימודים רגיל. כשהגיע הביתה, אביו עשה את אותן הזוועות שהוא עושה לאחותו כל יום, שוב. הוא לא יכל לשאת יותר את מעשיו של אביו לאחותו, והרג אותו. שכנים דיווחו עליו למשטרה והוא נעצר. בכלא הוא פוגש את ג'ונגקוק, שותפו לתא, ואת שאר חבריו...
טאהיונג אמר כאשר ג'ונגקוק סופסוף פתח את עיניו, ונישק אותו בכל מקום אפשרי בפניו. החל ממצחו, לעיניו, לחייו, ועד לאפו, ולבסוף פגש את שפתיו לנשיקה מתוקה ואיטית. ג'ונגקוק הסמיק מכמות הנשיקות שטאהיונג נתן לו, אבל נישק חזרה וחייך את חיוך הארנבון החמוד שלו שטאהיונג אהב כל כך הרבה.
"בוקר טוב טה, ישנת טוב?"
"כמובן שכן. איך אני יכול לחלום דברים רעים כשאתה ישן לידי?"
הוא אמר, חייך את החיוך המרובע המפורסם שלו וצחקק; למרות שג'ונגקוק יכל לראות בבירור שהוא שיקר כי הוא ראה עצב בעיניו, אם כי הוא משך בכתפיו והחליט לשאול אותו על זה מאוחר יותר.
טה-או כבר הודה להם שוב שנתן להם לברוח איתם ולהישאר לישון אצל ג'ימין, והלך לבית של חבר שלו.
"אז... מה נעשה עכשיו?"
הובי סופסוף דיבר לאחר שהם ישבו בשתיקה מביכה בסלון.
"בגלל שאתם לא יכולים לצאת החוצה אין הרבה אפשרויות" ג'ימין אמר.
"רגע למה אנחנו לא יכולים לצאת החו- הו נכון... שכחתי אנחנו מבוקשים בכל רחבי העיר.." אמר יונגי וצחקק בישנוניות, משהו שגרם למישהו ספציפי להתעלף נפשית מהחמידות של זה.
"כן ... אז יש רעיונות?"
"........"
"מישהו?"
"אנחנו יכולים ללכת לישון" יונגי אמר חצי ישן.
"הרגע התעוררנו ועכשיו רק תשע בבוקר בשם כל בובות המריו שקיימות!" ג'ין אמר בכעס.
"ובכן ג'ימין, אנחנו צריכים בגדים כי הרגע ברחנו מהכלא ואתה יודע... אין לנו תרתי משמע שום דבר ללבוש. אנחנו לא יכולים להשתמש בבגדים שלך לנצח, זה לא נוח כי בגלל שאתה גמד הבגדים שלך צמודים עליי" ג'ונגקוק אמר, וכך ג'ימין הגיב:
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
