טוב נו.. החלטתי לא להתעלל בך ולהעלות עוד פרק😏😏 הוא מוקדש לנודניקית האחת והיחידה😂❤ kpopbts1717
-----------------------------------------------------------
ג'ונגקוק אפילו לא שם לב שהגלגל הענק הפסיק לזוז, ושטאהיונג כרע על ברך ימינו עם קופסא קטנה ואדומה בידו. מה שהיה עוד יותר יפה, היה הטבעת שנחה לה בתוך הקופסא.
דמעות נוצרו בעיניו ותוך שניות הוא התחיל לבכות ולהנהן בראשו כמו משוגע. הוא היה בטוח שהוא שמע קול של עצם שבורה מכיוון צווארו.
למרות שהוא ישב, רגליו הרגישו חלשות מדי והוא איכשהו הצליח ליפול על הרצפה ליד טאהיונג. הוא חיבק אותו חזק כאילו חייו היו תלויים בזה ובכה עוד יותר.
"כן כן כן ועוד מיליון פעמים כן!!!!"
הוא צרח כדי לתוך צווארו של טאהיונג. פתאום הם שמעו צרחות מלמטה והביטו לכיוון הצרחות כדי לפגוש בכל חבריהם, כולל טה-או וחברי המאפיה, עושים פאנבוינג ופאנגירלינג עליהם. כולל העצלן הישנוני, יונגי.
ג'ין, הובי, ג'ימין, מומו, צויו, סאנה, טה-או וטאקויה צרחו תוך כדי שהם קפצו למעלה ולמטה וחיבקו אחד את השני בהתרגשות, בעוד שהאחרים רק הביטו בהם וחייכו את החיוך הגדול ביותר שלהם תוך כדי שניסו לשלוט ברגשות שלהם.
"מזל טוב תינוקות שלי!"
ג'ין צעק, נכשל בלהרגיע את הלב הנרגש שלו. ג'ונגקוק הביט בטאהיונג, מבולבל בטירוף, והמתין להסבר.
"הם עזרו לי עם כל זה, ולגבי החבר'ה מקוריאה, הם... גם עזרו לי ממש ורצו לראות את ההצעה, אז הסכמתי כסוג של פרס קטן לעזרתם. אל תדאג, כשנרד למטה אני אסביר לך הכל בצורה ברורה יותר. בנתיים בוא נהנה"
הוא חייך והם קמו והתיישבו על הכיסאות. ג'ונגקוק לא שם לב, אבל העובד ששלט בגלגל היה למעשה קנגנאם. הוא לחץ על אחד הכפתורים כך שהגלגל יסתובב קצת מהר יותר, וחייך בגאווה לעצמו.
כעבור חמש דקות הם לבסוף ירדו, וברגע שהם יצאו מהתא, ג'ימין קפץ על ג'ונגקוק וחיבק אותו חזק. בגלל שג'ימין היה הקרוב ביותר לג'ונגקוק, אחרי טאהיונג כמובן, הוא היה הנרגש ביותר מכל החברים שלהם, אבל ברור שהאחרים היו גם מאוד שמחים ונרגשים.
"מזל טוב בסטי!"
הוא צעק וחייך את חיוך העיניים שלו שכולם אהבו כל כך, במיוחד איזה מישהו מסוים ומאוד עצלן שמאוד אהב לישון ושמו יונגי.
"תודה היונג"
"אומו! אתה הרגע קראת לי היונג! אני אוהב אותך כל כך ג'ונגקוקי!"
הוא צעק ורץ בכל רחבי המקום. כשהוא חזר, ג'ונגקוק נתן לו פנים חסרות כל רגש.
"כן .. צ'ים, קראתי לך היונג בגלל שאני במצב רוח ממש טוב עכשיו, ואני מצטער לומר לך אבל אני אוהב את הגבר המושלם הזה שנמצא כאן לידי אז... לך לבכות בחדר שלך לבד שאין לך חבר כל כך מדהים כמו שלי יש"
הוא הצביע על טאהיונג ו'העיף' את שיערו בגאווה מהמשפט האחרון שלו.
"לא התכוונתי לזה ככה ואתה יודע את זה יחתיכת שחף שחצן שכמותך. לגבי עניין החבר, אני מודה שאני מקנא ורוצה שיונגי יעשה בשבילי גם דברים כאלה, אבל אני לא יוצא איתו בגלל זה! אני אוהב אותו בגלל האופי שלו, לא בגלל שהוא נותן לי דברים!"
הוא צעק ועיניו מיד התרחבו כפי שהוא 'באופן בלתי צפוי' הפך לעגבניה טרייה. לא רק בגלל הפחד שלו מתגובתו של ג'ין למילה מסוימת שהוא אמר, אלא גם בגלל המשפט האחרון שלו. ג'ין דיבר ראשון.
"אתה מאוד בר מזל שאני במצב רוח נפלא עכשיו פארק ג'ימין כי אם לא, אתה היית מקורקע שבועיים. אני מאוד נחמד כשאני אומר שאין לך טלוויזיה במשך עשרה ימים. מובן?"
ג'ימין הנהן והביט ביונגי כדי לראות את התגובה שלו. מקווה בליבו שהוא לא יידחה אותו.
"כל מי שהשם שלו/שלה הוא לא פארק ג'ימין, שיסתובב. עכשיו"
הוא אמר בפנים המשועממות והעייפות הרגילות שלו. למרות שכשהם הסתובבו פניו מיד האירו והוא חייך את החיוך היפה והמתוק שלו. הוא לקח את ידו של ג'ימין בשלו ומשך אותו לחיקו. לאחר מספר שניות הוא התרחק ושם את שתי ידיו על לחייו של ג'ימין.
"ג'ימיני, גם אני אוהב אותך בייבי"
הוא לחש באוזנו כדי שהאחרים לא ישמעו ונישק אותו בלהט. לומר שג'ימין הופתע היה אי הבנה בהשוואה למה שהוא הרגיש, אבל הוא לא היסס לנשק אותו בחזרה באופן כמעט מיידי. הם התרחקו מהנשיקה ולקחו מספר שניות כדי להסתכל באהבה אחד על השני לפני שיונגי דיבר.
"אתם יכולים להסתובב עכשיו גבירותיי ורבותיי"
"אוקיי וואו עצור רק רגע, אתה מחייך, הפנים שלך זוהרות ואתה נחמד? מה קרה? יש לך תאום ואף פעם לא אמרת לנו? ג'ימין מה עשית?"
ג'ין אמר המום כאשר הוא הסתובב. הוא הצטער שאמר את הדברים האלה כאשר יונגי החזיר את הפנים המשועממות הרגילות שלו. למרות שכולם יכלו לראות בבירור ששהוא ממש השתדל שלא לחייך.
"אווו אל תשחק אותה מגניב כזה, זה לא רע או מזיק לחייך לפעמים היונג. תראה לנו את הצד השמח שלך פעם אחת"
נמג'ון גיחך, וזה גרם ליונגי לוותר. הוא חייך שוב. ג'ימין היה מאוד שמח לראות שיש לו השפעה כזאת עליו וחייך את החיוך הכי כנה ושמח שלו.
"אנחנו יכולים לחזור הביתה עכשיו? אני ברצינות מעולם לא הייתי כל כך מותש בחיי כמו שאני עכשיו"
ג'ונגקוק אמר בישנוניות והניח את ראשו על כתפו של טאהיונג בעוד הוא החזיק את זרועו הימנית כך שהוא לא ייפול. הוא היה עד כדי כך עייף.
"כן, בוא נלך הביתה בייבי שלי" טאהיונג חייך והתכופף מול ג'ונגקוק כך שהוא יקפוץ על גבו.
"אממ... אני מקווה שלא אכפת לכם אם אשאר במשך הלילה... הטיסה של חברי המאפיה לקוריאה תהיה בעוד שעתיים, אבל הטיסה שלי היא רק מחר בארבע אחר הצהריים" טה-או אמר וגירד את עורפו במבוכה.
"כן זה יהיה נהדר! אנחנו ממש התגעגענו אליך אז זה יהיה תענוג בשבילנו אם תישאר כאורח. גם אם זה לזמן כזה קצר" הובי חייך ועם זה הם נסעו חזרה הביתה.
***************הסוף****************
YOU ARE READING
Running From The Law | TAEKOOK
Fanfictionטאהיונג היה אחרי יום לימודים רגיל. כשהגיע הביתה, אביו עשה את אותן הזוועות שהוא עושה לאחותו כל יום, שוב. הוא לא יכל לשאת יותר את מעשיו של אביו לאחותו, והרג אותו. שכנים דיווחו עליו למשטרה והוא נעצר. בכלא הוא פוגש את ג'ונגקוק, שותפו לתא, ואת שאר חבריו...
