Running From The Law | TAEKOOK

פרק 14- חצי הדרך

ארבעה ימים לאחר מכן

"חבר'ה האם מישהו דיבר עם טה-או מאז הפעם האחרונה? אנחנו צריכים לדעת איך להסתלק מפה ולמרות שהוא אמר שהוא יחשוב על התוכנית, גם אנחנו צריכים לדעת עליה כדי שנוכל לדעת מה לעשות ואיך לפעול"

אמר נמג'ון כאשר הם ישבו על הספסל בחוץ. כולם שתקו.

"מישהו?"

עדיין שתיקה.

"נו מה אני היחיד שחושב על זה?! חבר'ה אנחנו נברח ביחד, לא כל אחד לבדו!"

הוא ניסה לא לצעוק בקול רם מדי. כולם הורידו את ראשם ושיחקו באצבעותיהם, פרט לג'ין.

"עכשיו תגידי לי אדוני הצעיר, למה אנחנו צריכים לעשות את זה כאשר אתה ה'מנהיג' מתוך שבעתנו?" ג'ין גער בו.

"טוב, אם אתם לא הולכים לעשות את זה אז אני אדבר איתו. ובינתיים תחשבו על תוכנית לצאת מכאן, רק למקרה שהוא שכח" אמר נמג'ון והלך.

"מישהו כאן כועס..." אמר טאהיונג, מחזיק את צחוקו.

"למען האמת, המוח שלי ריק כרגע, אז אני לא יכול לחשוב על שום דבר" אמר הופי.

"המוח שלך תמיד ריק, זה לא משהו חדש" אמר יונגי, ישנוני.

"אאוץ', אתה פגעת הרגע ברגשות שלי..." אמר הנער ה'בוכה'.

"ילדים תריבו מאוחר יותר, אם אין לכם מה לעשות אתם יכול להעתיק את יונגי ולישון, כי גם אני לא יכול לחשוב על שום דבר" אמר ג'ין.

כמה דקות לאחר מכן, נמג'ון חזר, וכולם רצו אליו מיד בפנים סקרניות.

"איך הלך?"

"מה הוא אמר?"

"מה התוכנית?"

"הוא שכח?"

"מה אנחנו צריכים לעשות?"

"מתי נעוף כבר מכאן סוף סוף?"

הם שאלו אותו והוא רק הביט בהם, המום מהקצב המושלם שהם יצרו עם השאלות שלהם.

"האם התאמנתם על זה לפני שבאתי או מה?" הוא אמר ועצר את צחוקו.

"מה? רק תענה על השאלות שלנו, אנחנו סקרנים!" ג'ונגקוק ייבב.

"ענה על השאלות שלנו!" כל חמשת הבנים אמרו וצחקו.

"בסדר, תקשיבו. לגבי איך אנחנו הולכים לצאת מפה, הוא אמר שהוא דיבר עם מאפיה יפנית גדולה שהוא מכיר ואמר שהם ישלחו מישהו שיציל אותנו, הוא אמר שהם כמה מהאנשים המפחידים והמקצועיים ביותר שהוא מכיר, כך שאנחנו לא צריכים לדאוג לשום דבר. כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה ליצור ריב גדול ואז כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה לחכות. הם יחכו לנו בחוץ עם טנדר שחור, ואז אנחנו ניסע לגבול של יפן. משם אנחנו נטוס ישר לבית הפרטי השני שלהם בקליפורניה בעזרת תעודת זהות מזויפת. יש להם שם איזה חבר אחד שקוראים לו טוני והוא יראה לנו את הבית"