Just Friends?

פרק 5

3 הצבעות 3 תגובות

פרק 5:
נ.מ שון
"אני רוצה שניהיה ידידים" המשפט הזה רודף אותי מאתמול. כשהיא אמרה את זה חשבצי שאני הולך לקבור את עצמי ואז הבנתי שזה הדבר הכי טוב בשבילה

נ.מ ליאה
"איך היה אתמול?" אמא שלי שאלה אותי כשקמתי בבוקר וירדתי למטה "נורא" אמרתי לה בזמן שהתיישבתי על כיסא הבר הלבן שהוא קצת גבוה בישבילי "למה נורא?" היא לקחה את המחבת ושימנה אותה במעט חמאה ולאחר מכן מילאה אותה בבלילה של פנקייקים. "מסתבר ששון היה אתמול במסיבה. והוא דיבר איתי על מה שקרה שבוע שעבר ואני כמו סתומה אמרתי שאני רוצה שניהיה ידידים" שיחקתי עם הטבעת שעל האצבע שלי "למה אמרת את זה אם את מרגישה שאת רוצה שתיהיו יותר מידידים?" היא הפכה את הפנקייק
"כי אני נלחצתי ואני לא ידעתי מה להגיד. הוא התקרב אליי וזה הלחיץ אותי! זה לא עובד ככה שהוא ינשק אותי אני אברח לא נדבר שבוע ואז זה שוב יקרה!" אמא שלי יודעת הכל. היא החברה הכי טובה שלי אבל כמובן שאני לא שוכחת שהיא בסופו של דבר אמא שלי ולא הכל היא צריכה לדעת. "אבל למה שתברחי? את פשוט צריכה לתת לעניינים לזרום ולהרגע זה רק שון" היא אמרה בפשטות. רק שון. זה העיניין!! זה רק שון! "זה קשה" סיכמתי הכל בשתי מילים פשוטות. "עכשיו את מתקשרת אליו ומזמינה אותו לארוחת בוקר של שבת" היא הציבה לי עובדה. הוצאת את הטלפון שלי מהמטען וחיפשתי. שון. "הלו?" הוא ענה והייתי בלחץ "היי" מה את אומרת היי כמו איזה סתומה "היי" הוא ענה לי קצת מופתע "בא לך לבוא לארוחת בוקר? אמא שלי הכינה פנקייקים" הזמנתי אותו ומצד אחד אני רוצה שהוא יבוא. אבל מצד שני כולם יהיו פה ויאכלו איתנו.

"לא יזיק לי פנקייק" הוא ענה לי והשתחררתי קצת "מחכים לך" אמרתי וניתקתי לאחר ביי קצר. "הזמנתי אותו" אמרתי ולאמא שלי והיא הרימה שני אגודלים כאישור. "הזמנת את...?" ריי אחי הגדול ירד. "את שון" קצת היססתי לפני שהוצאתי את המילים מהפה שלי. "שון בא לכאן?" אבא שלי ירד במדרגות. כל הבית יודע על שון וזה מחרפן "כן" ריי ענה

"תקשיבו ותקשיבו לי טוב. אמא את לא מוציאה תמונות שלי בערום מהילדות, אבא אתה לא מספר כמה מכוערת הייתי שנולדתי או בדיחות ילדות שלי וריי אם אתה תאיים עליו אני ארביץ לך" איימתי עליהם וכולם צחקו בקול וזה רק עיצבן אותי יותר "תרגיעי אחותי" ריי אמר ובדיוק נשמע טקטוק מהדלת ואני עוד לא לבושה! "ריי תפתח לו אני הולכת להתלבש" בוקר זה לא הזמן לעצבן אותי ממש.

לבשתי ג'ינס בהיר ארוך וצמוד עם חולצה לבנה צמודה ארוכה ופשוטה עם השרשרת הקבועה שלי ועשיתי גולגול בשיער או עגבניה איך שלא תקראו לזה. ירדתי למטה וראיתי את שון מדבר עם אבא שלי. "ואיך שהיא נולדה היא הייתה מכוערת כזאת כמו קוף עם מלא שיערות" אבא שלי בדיוק סיים לספר "תודה אבא" חייכתי חיוך ביצ'י. "האוכל מוכן" אמא שלי הכריזה והניחה את הפנקייקים על השולחן. "עעעעעע" האנה אחותי הקטנה צרחה "אתה שון מנדס!!" היא צרחה "אמ.. כן" הוא היה מובך "אני מתה על כל השירים שלך וזה" ואף אחד חוץ ממני לא הבין. "שון הוא זמר" אמרתי וכולם הבינו. התיישבנו בשולחן

"מצטערת על אבא שלי והאנה וזה" לחשתי לו באוזן "זה בסדר" הוא לחש לי חזרה. לקחנו פנקייקים וסלט ובורקסים. ארוחה של שבת בבוקר. "אז שון. אתה זמר?" אבא שלי שאל אותו. פליז שלא יעשה פדיחות פליזז "כן. בקרוב יוצא אלבום חדש" שון השיב לו ושתה מהכוס את הקפה. "ומה עם לימודים?" אמא שלי שאלה אותו בזמן שהתיישבה "אני די סיימתי. למדתי מהבית ושהייתי מופיע בכל מיני מקומות אז בסקייפ עם המורים. אני עשיתי הכל רגיל וסיימתי מוקדם. רק פחות ישנתי" הוא צחקק. הוא כזה חמוד שהוא מצחקק.

"בן כמה אתה?" ריי שאל אותו וזה חלק שקצת הלחיץ אותי. אמא שלי יודעת אבל אבא שלי וריי לא. "הוא בן 18 בשמיני לאוגוסט" האנה ענתה במהירות לפני ששון הספיק וכולם הביטו בה "מה? אני יודעת הכל" כולם צחקו. סיימנו לאכול ושון עזר לי ולאמא שלי לפנות את השולחן "אתה לא חייב" אמרתי לו בזמן שהוא הניח את הצלחות הלבנות מהסט המיוחד של אמא שלי. "אבל אני רוצה" הוא חייך אליי. אחרי שסיימנו עלינו לחדר שלי והתיישבתי על המיטה.

"איזה תמונה חמודה" שון אמר כשבידו תמונה שלי מהיסודי שלי בלי שיניים קדמיות בבגד ים מזעזע בצבע ירוק עם נקודות ורודות. הייתי בת 8! "אוי לא. היא מזעזעת. אמא שלי נורא סנטימנטלית אז היא מכריחה אותי לשמור אותה" הסברתי לו למה היא נמצאת על השולחן כאשר בעצם אני חושבת שהיא מכוערת בקטע אחר

"אני חושב שאת חמודה"

פרק יחסית ארוך... מקווה שאהבתן
3 הצבעות 3 תגובות