Just Friends?

פרק 10

פרק 10:
"מה?" הוא שאל לא מבין. "אתה הרבצת למורה שלי למתמטיקה?!" הייתי כבר רותחת מעצבים. רגלי רעדה ונשימתי הייתה מאוצת "אני מצטער. אני לא יכולתי לראות אותך בוכה ככה!" האמת התפרצה מתוכו "עכשיו אם אני לא אעשה את זה איתו הוא יהרוס לי את הציונים! אני לא אעלה לשנה האחרונה וכל העתיד שלי הרוס שון!" דמעה של עצבים נפלה מעייני ומיהרתי לנגב אותה.

"את לא נכנסת יותר לשיעורים איתו" שון קבע לי עובדה ושתקתי כי הוא צודק. אני לא הולכת להיכנס לשיעורים איתו "מה יש לך עכשיו?" הוא שאל וחשבתי שיש לי עכשיו שעתיים כפולות שכבר התחילו לפני חמש דקות של מתימטיקה "מתמטיקה" עניתי בשקט מנסה להרגע ולהכיל את כל מה שקרה עכשיו. "את באה אליי. אני אחזיר אותך אחרי השיעור"
נכנסנו לביתו והחלטנו שכדאי שנכין אוכל. אוכל זה מעודד ברגעים כאלה

"וואפל בלגי?" שאלתי את שון שבדקתי מה יש במקרר של שון "כן" הוא אמר בזמן שלקחתי בייצים חלב חמאה סוכר קמח ואבקת אפייה. בזמן שערבבתי את כל המצרכים ביחד הרגשתי ידיים מלפפות את מותניי ושפתיים מנשקות את הלחי הימנית שלי. "את מריחה טוב" שון החמיא לי והתחלתי להכין את הוואפל. חייכתי מהמחמאה. אני אוהבת ששון נותן לי מחמאות.

סיימתי להכין את הוואפלים ושמתי כל מיני דברים על השולחן כמו נוטלה, סירופ שוקולד ומייפל. "לא הוצאת מקופלת!" שון העיר לי וקם לארון להוציא "מי אוכל מקופלת על וואפל בלגי?" ניסיתי להתיישב על כיסא הבר הגבוה ובסופו של דבר הצלחתי "את תכף תראי" הוא התיישב גם הוא התחיל בלשים נוטלה על הוואפל ואז מקופלת לבנה וחומה ואז סירופ מייפל ושוקולד. "איכס. כמה מתוק! איך אפשר לאכול את זה?" נגעלתי ושמתי על שלי נוטלה כי זה הדבר הכי טעים שקיים אחרי מילקה.

"קחי" הוא נתן לי חתיכה. הכנסתי אותה לפה ואת האמת, זה היה טעים! "טוב נו, זה טעים אבל יותר מחצי אתה לא תאכל!" קבעתי עובדה והתחלתי לאכול את שלי. הוא אכל רבע, חצי, שלושת    רבעי. הוא סיים! ואני אפילו חצי לא אכלתי "שמן" נישקתי אותו בלחי ופיניתי את הצלחות שלנו.

"נכון בא לך לראות איתי פרק מהסדרה שלי?" עשיתי לו פאפי פייס. אני יודעת שהוא שונא לראות סדרות מהאמצע "איזה סדרה?" התיישבתי על הספה מתכסה בשמיכה השחורה שהייתה מונחת שם "שקרניות קטנות ויפות פליז!!!" צעקתי "לא" הוא קבע עובדה והתיישב ליידי "פליז!!" צעקתי חזק יותר בקול מחריש אוזניים "טוב! רק תפסיקי לצעוק בקול המעצבן שלך" הוא התלונן "יש!!" לקחתי מידו את השלט ושמתי פרק ראשון עונה 5

~כעבור 45 דקות~
"אבל איך הזאתי בסוף A?" הוא שאל אותי כשנגמר הפרק "כי היא נוקמת את נקמתה של ג'נה נו אתה לא מבין" הסברתי לו כשהתכרבלנו על הספה כשהשמיכה החמימה מכסה את שנינו "מה השעה?" הוא שאל והביט בשעון הקיר הענק במטבח "עשרה לעשר" הוא הביט בי "לאא בוא נישאר עוד קצת. נוו לא כיף לך?" אני יודעת שהוא נהנה אז אני אשתמש בזה כדי לא ללכת לבית ספר "את יודעת שכן. אבל את צריכה ללכת לבית ספר" הוא קם מהספה וירד למשרד שלו (שהוא במרתף)

"נוו שון אבל אני רוצה להישאר כאן" ירדתי אחריו במדרגות. "אבל אתמול היית כאן איתי" הוא הזיז את כיסא הגלגלים הלבן והתיישב עליו "את לא יכולה לא ללכת" הוא פתח את המחשב שלו והדליק אותו "כן אני כן"