פרק 6:
ישבנו בסלון כולנו. אמא שלי הוציאה בדיוק מהתנור עוגת שוקולד עם שוקולד צ'יפס, העוגה האהובה עליי. כל כך הרבה שוקולד בעוגה אחת מה יכול להיות רע?
"העוגה ממש טעימה" שון החמיא לאמא שלי. אל תגידי אני אתן לך את המתכון אם אתה רוצה!!
"אני אתן לך את המתכון אם אתה רוצה" כל הכבוד אמא. "בוא תראה תמונות של ליאה." רק לא את האלבום הירוק!! "אני חושבת שהאלבום הירוק הוא הכי יפה" היא אמרה והוציאה אותו מהארון והתיישבה ליד שון על הספה האפורה שלנו "זאת ליאה שיצאה מהבית חולים. וזאת ליאה בגן חובה. וזאת ליאה בכיתה א' כמה שהיא חמודה בלי שיניים-" זה רק נהייה יותר גרוע
"טוב אמא הבנו. אני חושבת ששון הבין כמה מכוערת הייתי" כדאי להפסיק את זה לפני שאהיה כל כל אדומה ששון ישים לב שזה מביך אותי "אני לא חושב שאת מכוערת" אולי תפסיק להגיד דברים שנכללים גם בהווה כמו אני חושבת שאת חמודה ושאת לא מכוערת בכלל? זה מחרפן. "את רואה? היית ילדה מקסימה" זה לא אומר שהייתי יפה. "את האמת שאני חייב לזוז אני עוד נוסע לבית של ההורים שלי" הוא דחה בנימוס להמשיך להסתכל באלבומים ואני מודה לאלוהים על זה.
YOU ARE READING
Just Friends?
Fanfictionקירבתי את פני אל פניה ככה שנשימותיה החמות עפו על פניי. שפתיינו היו מילימטרים ספורים אחד מהשני. צמצמתי את המרחק משפתינו ונישקתי אותה. לשפתיה היה טעם של תות מהליפסטיק שהיא תמיד שמה. הריאות שלי כבר התחילו לשרוף ולמרות שממש רציתי להמשיך את הרגע הזה היינ...
