פרק 14:
עבר כבר יותר מחודש מאז ששון עזב. אני ביינתים בסדר. פתחתי את הלוקר שלי מתכוננת לשיעור האחרון להיום. "היי" ג'ייק שהוא ילד מהשכבה שלי נישען על הלוקרים "היי" עניתי לו בחיוך מנומס.
"מה את עושה היום בערב?" הוא שאל אותי בזריזות בזמן שאספתי את ספרי האזרחות מניחה אותם על המדף כדי שאוכל לדבר עם ג'ייק "שום דבר" סגרתי את הלוקר דואגת לנעול אותו. "בא לך לצאת לאנשהו? כמו... לדייט?" הוא קצת ביישן ואני חושבת שזה ממש חמוד "אני אשמח" חיפשתי איפה שמתי את הספרים. יופי גאונה הוצאת אותם מהמקום אבל השארת אותם בלוקר.
"אז ב7?" הנהנתי ועשיתי את הקוד של הלוקר. הוא הלך לכיתה שלו ואני אספתי את ספרי האזרחות. נכנסתי לכיתה וראיתי את שרלוט וג'ייסון. "נחשו מי הזמין אותי עכשיו לדייט?" הנחתי את ספרי האזרחות על השולחן. "שון?" שרלוט שאלה. מה שון קשור? "שון בקצה השני של העולם" הערתי לה ובאותו הזמן מתיישבתי לידם
"ג'ייק" בהתחלה ממש הייתי עצובה מזה ששון עזב. שרלוט עזרה לי לשכוח ממנו ועכשיו בכלל לא מפריע לי שאנחנו לא בקשר. הכל טוב. לפעמים אני עדיין חושבת שאני מתגעגעת אליו. "שתקי" שרלוט הייתה בשוק כי מה הקשר ביני לבין ג'ייק? אנחנו לא הכי מדברים וזה פשוט הזוי "ומה אמרת?" ג'ייסון שאל אותי והוצאתי את הטלפון מכיסי האחורי "ברור שאמרתי לו כן" נכנסתי לאינסטגרם שמה לב ששון עכשיו בלונדון.
"למה זה כזה ברור?" ג'ייסון ניסה להבין אותי. ממתי אני כזאת סטוקרית על שון? וממתי אכפת לי איפה הוא? טוב נו. מתמיד
"כי גם אני צריכה לדעת להשתחרר מתישהו"
YOU ARE READING
Just Friends?
Fanfictionקירבתי את פני אל פניה ככה שנשימותיה החמות עפו על פניי. שפתיינו היו מילימטרים ספורים אחד מהשני. צמצמתי את המרחק משפתינו ונישקתי אותה. לשפתיה היה טעם של תות מהליפסטיק שהיא תמיד שמה. הריאות שלי כבר התחילו לשרוף ולמרות שממש רציתי להמשיך את הרגע הזה היינ...
