מגיל קטן

1- נשיקה

❗לא להפעיל את השיר עכשיו❗

"הוא חמוד" הודתי לחברותיי שדניאל חמוד.
אני, טל ובר מסתכלות על דניאל ,לירן ודור משחקים כדורגל.
דניאל בעט וקלע גול.
הבנות קפצו ביחד באושר.
דניאל עבר רץ מולי מסתכל עליי וחייך, חייכתי בביישנות והוא המשיך לשחק.
"נראה לי גם הוא מחבב אותך" אמרה טל וחייכתי
"את חושבת?" שאלתי
"כן, אתם נראים כמו אחותי וחבר שלה" אמרה וצחקתי מעט.
"הם גדולים" אמרתי
"אבל אוהבים את אחד השני כמוכם!" אמרה וחייכתי מסתכלת כל דניאל רץ ונמסר אליו כדור והוא המשיך ובעט אבל לפני שנכנס לשער השופט שרק במשרוקית אומר 'סוף המשחק!, השער לא נחשב'.
ראיתי את הפרצוץ המבאס של דניאל.
אני להבנות באנו עליהם וחיבקנו אותם.
"ואו, אתם טובים" אמרה טל מחייכת
"כן, ממש טובים" חזרה בר
"אני חושבת שהיית מדהים" אמרתי לדניאל שמה יד על כתפו והוא חייך.
לפתע הוא חיבק אותי וכולי הייתי אדומה.
"את חברה נפלאה" אמר וחייכתי שוב.
"תודה גם אתה" עניתי .
"רוצים לבוא אליי? אולי לא קלענו גול אחרון אבל כן נצחנו" אמר דור וחייכתי.
"אוקיי" אמר לירן
"טוב" אמר טל
"אני באה" אמרה בר
"גם אני" אמרתי
"אוקיי" אמר דניאל וכולנו הלכנו לבית של דור.
אני מודע יש לו בית ענקי, עם בריכה אבל אנחנו אסור לנו להכנס לבד בלי מבוגר שישגיח.
ישבנו בחוץ ליד הבריכה צוחקים ונהנים.
"איך נתנתי פיצוץ והשוער נפל" אמר דור וצחק וגם אנחנו, הסתכלתי על דניאל וחייכתי וגם הוא עליי.
"הבאתי לכם עוגיות" אמרה אמא של דור.
"תודה" אמרתי ו היא חייכה אליי.
קמתי מהכיסא ולקחתי עוגיה שוקולד צ'יפס וחוזרת לשבת, אני מרגישה חופשי עם כולם.
אני אוכלת ואנחנו מדברים.
"ספיר את יכולה לבוא שניה?" נשמע קול של דניאל, הוזזתי את מבטי אליו והוא חייך.
הננתי וקמתי מהכיסא.
הוא לקח אותי לצד שעוד כולם יכולים לצפות בנו.
"קרה משהו?" שאלתי
"אממ...אני לא כל כך יודע איך להגיד את זה" אמר שותק לכמה שניות.
"אני אוהב אותך" אמר מסתכל עליי בצפייה.
"גם אני אותך" אמרתי והוא חייך וחיבק אותי ו אני אותו.
"את רוצה להיות חברה שלי?" שאל את השאלה שכל פעם חלמתי עלייה.
"כן" אמרתי עם חיוך.
"יש לי בקשה אחרונה" אמר
"כן?" שאלתי
"אני יכול נשיקה?"שאל והסמכתי.
"כן" אמרתי והוא התקרב יותר ביותר נותן נשיקה לשפתיי.
נשיקה לא כמו שהוריי מתנשקים😖 שנראה כאילו הם אוכלים את השני.
הוא נתן לי נשיקה קטנה על השפתיים וזהו.
הוא הסתכל עליי.
חייכתי מסמיכה.