מגיל קטן

16-שיחת נפש?

"מה?" שאלה
"היתה לי חברה בגיל 13 והיא אהבה אותי ואני אותה אבל שלא שכבנו הלכתי למישהי אחרת היא גלתה את זה יום לאחר מכן בגלל שמועות והדיבורים של אותה ילדה ששכבתי איתה ועזבה אותי" אמרתי משפיל מבט
"אז למה נישקת אותי, למה נישקת אותי?" אמרה עצבנית קמתי יוצא מחדר השירותים והיא גם.
"רגע" אמרתי
"למה רון? למה?" שאלה
"לא יודע?" אמרתי
"למה, פשוט כבר למה?" אמרה צועקת
"למה?" שאלה לוחצת
"כי אני אוהב אותך" המילים יצאו מפי בצעקה וסגרתי את הפה והיא מביטה בי
"מה?" שאלה בשקט
" כי אני אוהב אותך לעזאזאל!" צעקתי שוב
"אני אוהב אותך מאיה ואני מפחד לפגוע בך" אמרתי נצמד אליה מפיל אותנו על המיטה
"בבקשה אל תפחד" אמרה
"הלוואי" אמרתי עוצם עיניים
"בשבילי אל תפחד" אמרה
"אני לא יכול להבטיח לך משהו שאני לא יודע אם הוא יקרה" אמרתי כנה

"בבקשה" אמרה מלטפת את פניי פתחתי את עייני רואה אותה מבטה 
"אני מצטער" אמרתי קם ללכת אך המשפט שלה הרג אותי
"בבקשה אל תלך, כל מי שאני אובת עזב, אני לא רוצה לאבד אותך" אמרה והעצרתי
"אתה מפחד לאפגוע בי ואתה בורח, פוגע בי יותר ממה שאתה חושב" אמרה והבנתי יש לה פחד לאבד אנשים כמו ספיר רק אצלה אח שלה מת.
ישבתי לידה
"אני לא מתאים לך" אמרתי מנסה לשכנע יותר את עצמי
"אני אפגע בך" חזרתי שוב
"אתה לא" אמרה 
"אני כן, אני כבר פגעתי" אמרתי קם
"זה לא על מה שאת אמרת" אמרתי והיא עמדה
"מה קרה?" שאלה ועצמתי את עיניי מכאב להגיד את המילים
"אני שכבתי בדיוק מתי אחרי שנישקתי אותך" אמרתי 
"יש לי שאלה רון" אמרה והבעטתי בה
"אתה מפחד לפגוע בי או שאתה מפחד שיקרה לך מה שקרה לך שוב?" שאלה ולא ידעתי מה לענות לה
"אנ-" נעצרתי על פתיחת דלת
"באו" אמר דור והננתי

ירדנו למטה שעכשיו מאיה מקבלת משימה
"עליך לשכב עם חבר שלך או משהו מוצא חן בעינייך" קראה ספיר את הפתק וקפאתי כך גם מאיה
חבר שלה הלך לחדר האורחים ומאיה בדרך לחדר.
הרגשתי את לבי מתפרק שהיא צועדת לחדר שחבר שלה מחכה לה.
קמתי מהר שכולם לא מבינים מה יש ליחוץ מספיר שיודעת מה יקרה, חסמתי את דרכה
"רוןן, תן לי לעבור" אמרה אך לא זזתי היא לא הבינה מה יש לי נסתה לזוז 
"רון מה יש לך תן לעבור" אמרה שוב שכולם מביטים בי לא מבינים
"אני אוהב אותך" אמרתי מנשק אותה והיא לא נשקה חזרה המשכתי לנשק והיא התחילה לנשק אותי חזרה.

התנתקנו שאני מביט בה מחייך
" את לא הולכת" אמרתי והיא רק עמדה מחייכת מביטה בי
חבר שלה יצא מהחדר
"מאיה אני צריך לדבר איתך" אמר ומאיה נכנסה לחדר. ישבתי על הספה שכל רגלי רועדת 

אולי הם השכבו?
אולי הוא ינשק אותה?
אולי היא רוצה את זה?

כולם היו בהלם שנישקתי את מאיה אחרי לא נישקתי אףבת בחיי אפילו לא את החברה הראשונה שלי.
חבר שלה יצא ובא אליי
"שמור עליה" אמר עם חיוך ולא הבנתי
"היא תסביר לך" אמר ויצא החוצה

נכנסתי מהר לחדר רואה אותה מחייכת לעברי
"מה קרה?" שאלתי
"הוא לא רצה לשכב איתי הוא אמר שהוא מצטער אבל הוא אוהב משהי אחרת ולא רצה לפגוע בי ואז אני אמרתי שאני גם אוהבת משהו אחר" אמרה וחייכתי מנשק אותה עולה מעליי

חזרנו לכולם שחיוך מפגר לא יורד מפניי
"מזל טוב ידעתי שזה יקרה מתישהו" אמרה ספיר וחיבקה אותנו
"מזל טוב" אמרו כולם הננתי כתודה
"אני עדין בהלם שנישקת אותה" אמר ליעד וסמנתי לו לסתום אבל זה היה חסר טעם כי כבר היא שאלה את השאלה.

"למה?"שאלה מאיה
"מה את לא יודעת?" שאל טום
"יודעת מה?" שאלה מסתכלת עליי מבולבלת
"שרון לא הנשק אף פעם" אמרה ספיר והיא פערה עיניים
"אבל הוא לא?"שאלה
"זה שאני שכבתי עם בנות לא אומר שהתנשקתי עם משהי" אמרתי והיא הביטה בי

"והחב-?" שאלה אך קטעתי אותה
"גם לא איתה" אמרתי והיא חייכה וחייכתי חזרה.
"לבריכה?" שאלתי והם הסכימו.
חזרנו עם בגדי ים ונכשתי את שפתי שראיתי את מאיה.
היא חייכה אליי וחיבקה אותי.
"יאלה בוא נכנס" אמרה והנהנתי קופץ לבריכה וכך גם היא.
שיחקנו בנים מול בנות כדור רשת וניצחנו עם התערבות שהמנצח הקבוצה שלו מנצחת וכל מי שהקבוצה המנצחת יכול לבקש מה שהוא רוצה והקבוצה היריבה היא משרת.

"ספיר תביא לי כוס מים" אמרתי בזמן שאני מתרתר את כל הבנות.
"אבל הם על השולחן" אמרה ברוגז
"הפסדת" אמרתי והיא נאנחה בכעס תופסת בכוס מים, פתחתי את פי כדי שתשפוך למים
"בבקשה" אמרה ולפתע הרגשתי מים בכל הפרצוץ כולם צחקו נהרתי את ראשי מסתכל על ספיר עם פרצוף חכי חכי.
אני קם והיא רצה מאחורי דניאל.
דניאל זז מפנה לי מקום להגיע לספירה ו היא רצה ועוצרת ליד הבריכה.
"זה הגיע לך" אמרה שאני מתקרב והיא לא יכולה ללכת אחורה כי זה המעקה של הבריכה
דחפתי אותה ולפתע הרגשתי אותי נמשך למים ופיצוץ מין שוב על פניי התעצבנתי כולי, כבר צחוק נעלם אצלי ספיר יצאה צוחקת ומתרחקת ממני אני יוצא שהיא עומדת מולי.
"לכי לחדר שלך!" אמרתי צועק ו היא החליפה מהר מבט לעצוב.
"עכשיו!" צעקתי ועינייה נצצו.
"כולה צחקתי איתך" מילמלה ועלתה בבכי שדניאל אחריה מאיה הגיעה אליי.
"לא הייתה צריך לצעוק עליה" אמרה והשפלתי מבט שהזכרתי שבחיים לא צעקתי עליה, ועוד על מה, על נפילה לבריכה.
הלכתי למבט שכולם בהלם למה אני לא הולך לבקש סליחה.
פתחתי את המקרר מוציא מעדן, כפית וחבילת שוקולד וכמובן אלכוהול.
"המסיבה נגמרה נפגש מחר" אמרתי וכולם הלכו.
"את יכולה להשאר עם בא לך" אמרתי למאיה
"תחכי עם דניאל" אמרתי ו היא הננה יושבת חזרה נישקתי לשפתיה ועליתי לחדרה של ספיר שומע בכי.
"הוא אף פעם לא צעק עליי" נשמע קול
"אני שונאת אותו" אמרה והרגשתי את לבי נשבר בפעם המאה היום.
פתחתי את הדלת לאט.
"אני יבוא אחר כך" אמר דניאל נושק לשפתיה ויוצא מחדרה שאני עדין עומד בכניסת החדר מסתכל עליה שהיא לא אומרת לי כלום רק מביטה בי ואני מרים את כל מה שהבאתי.

"כנס!" אמרה וחייכתי חיוך קטן יושב על מיטתה.
"אני מצטער הגזמתי" אמרתי
"למה כעסת אליי?" שאלה
"כי נצחנו ואולי לקחתי את זה רחוק אבל התעצבנתי שנשפך עליי מים והכל" אמרתי ו היא הננה.
"אני מצטער, אני אוהב אותך ספיר" אמרתי מחבק אותה. לפני שאמרה משהו דיברתי.
"את באמת שונאת אותי?" שאלתי
"לא" אמרה
"אז למה אמרת את זה?" שאלתי
"הכעס דיבר לא אני" אמרה וחייכתי מחבק אותה.
"אני גם אוהבת אותך רון" אמרה והננתי.
"שיחת נפש?" שאלתי מרים את השוקולד.
"מתאים לי" אמרה וחייכתי.