9- שמות חיבה

224 6 0
                                    

"תרגעי!" נשצעה צעקה של דניאל
"אני לא ירגיע!" צעקה ומשם שקט
ספיר ירדה למבטח פותחת את המקפיא ומוציאה קרח.
היא עלתה ושמם היה רק שקט.
הסתכלתי על רון במבט שואל.
"דור!" נשמעה צעקה של ספיר וקמתי עולה לחדרה פתחתי את הדלת רואה את דניאל אם קרח על הלחי שלו ואני הבנתי שנתנה לו כפה.
צחוק ענק נפלט מפי שאני מחזיק בבטן שלי מרוב צחוק.
"דור תגיד לו ללכת" אמרה
"אתן עדין רבים?" שאלתי
"הוא התנהג מסריח ועכשיו הוא לא מוכן לצאת" אמרה וצחקתי
"טוב שניה" אמרתי לדניאל הביט בי כועס.
הסתובבתי לשניה מוציא מהר את המפתח של הדלת.
הסתובבתי מהר.
"מצטער אבל עד שלא תשלימו אתם לא יוצאים מפה!" אמרתי הולך אחורה ונועל את הדלת.
"דור!" צעקה ספיר
"מה? אני לא שומע" אמרתי צועק לעצבן אותה.
"דור נוו ראבק פתח ת'דלת" אמרה צועקת
"תשלימו ואז" אמרתי יורד למטה שומע צעקות של ספיר ואז שקט כי הבינה שלא אפתח לה.
"לך תזדיין דור!" צעקה וצחקתי.
"אני אדבר עם בר" צעקתי יושב על הספה שכולי אדום מצחוק.
"מה קרה?" שאל ליעד לא מבין
"שהיא ירדה לקחת קרח זה בגלל הפיצוץ שדניאל קיבל" אמרתי צוחק והם גם צחקו.
"וגם נעלתי אותם עד שישלימו"  אמרתי ממשיך לצחוק ורק רון צוחק איתי.

לאחר חצי שעה אני יושב עם רון, ליעד, עומרי, ליאם ועוד כמה שאני לא זוכר.

"דור?" נשמעה צעקה ואז צלצול נשמע.
הוצאתי את הטלפון מכיס הג'ינס טעונה לשיחה.
-דור בוא תפתח השלמנו נשמע קול של דניאל
-ואיך אני הדע?
-כוסאמק בוא תפתח לנו נשמעה צעקה של ספיר מהטלפון וגם מחוץ לו.
- אני לא יודע אמרתי משחק אותה.
-דור נשבעת לך אני יוצאת אני שוברת אותך! נשמעה צעקה של ספיר שוב
-ו עכשיו נתת לי סיבה לא לפתוח אמרתי צוחק
-דור! נשמע קול של דניאל.
-לא יודע, עדין לא בטוח אמרתי
נשמע קול בכי.
קמתי ישר.
-מה קרה? שאלתי מהר
-תזמין אמבולנס ספיר פתחה את הראש! צעק כמו משוגע שכולם שמעו את זה רון מיהר לטלפון ואני מהרתי לפתוח את הדלת.
פתחתי רואה את דניאל וספיר צוחקים פיפי.
"מ...ה?" שאלתי מגמגם
"רון אל תזמין הכל בסדר!" צעקתי  ורון בא עלינו.
"זה לא היה מצחיק!" אמרתי יחד עם רון הולכים למטה.
"נוו רגע זה היה בצחוק" אמרה ספיר יורדת עדין שיוצא לה קטעי צחוק קטנים.
"נוו רון, סליחה" אמרה יושבת עליו ומחבקת אותו.
"רדי ממני!" אמר מעוצבן
"עד שלא תסלח לי אני לא זזה" אמרה מחבקת אות חזק שרון קם וצרחה נפלטת מפיה שאני צוחק והיא מחזירה בו כמו משוגעת שלא טיפול.
"אתה לא נוראמלי תוריד אותי!" צעקה ואני רק נקרע מצחוק.
"את תעזבי אותי?" שאל
"כן כן רק תוריד אותי!" צעקה והוא ישב אבל היא עדין נשארה.
"רק תסלח לי" אמרה והוא קם שוב.
"לא, לא יהיה סליחה אני יעזוב אותך" אמרה ואני פיפי.
(פיפי זה כאילו יותר ממת מצחוק)
הוא ישב וספיר קמה מהר.
"אני רק בקשתי סליחה כי דאגת לי, דור אשם בזה הוא לא פתח לנו" אמרה ספיר עצובה ועלתה לחדרה שאני מרגיש רגשות אשם.
פאק!
הסתכלתי על רון והוא נאנח קם.
וחזר אחרי פחות מדקה.
"מה כל כך מהר?" שאלתי בהלם
"איזה! הם בקטע שלהם" אמר רון נגעל ואני רק צחקתי .
"טוב ביי אני הולך" אמרתי והוא הנהן נ ו תן לי כיף גברי ואני יוצא הולך לבית של בר.

מגיל קטןWhere stories live. Discover now