מגיל קטן

19-יום הולדת 16

נכנסנו לחנות שבר וטל מביאות לי כל מיני סוגים ואני מוחקת.
"הנה" אמרה מרימה לעברי רואה תחתוני תחרה לבנים.
"לא!" אמרתי
"נוו דיי ספיר פסלת את הכל בואי פשוט נקח תחתון רגיל ויאלה!" אמרה טל נבנית ונאנחתי.
"טוב" אמרתי והם חייכו מאושרות.
"קנית לו משהו?" שאלה טל וגיחחתי.
"אתם תראו בערב" אמרתי גאה והיא חייכה אליי, התקדמנו לחנות הנרות.
"שלום יש לכם 5 נרות?" שאלה טל והמוכרת הביאה לנו.
"23₪" ענתה ונתנתי את הכסף והיא הביאה לנו שקית,שמנו את הנרות בתוכם ויצאנו לחנות השלישית.
"שלום יש לכם עלי כותרת אדומים?" אמרתי
"לא מצטער" ענה
"תודה לך בכל מקרה" עניתי ויצאנו לחנות אחרת.
"שלום יש לכם עלי כותרת אדומים?" שאלתי
"כן, חבילה אחת שווה 50 שקל, היא חבילה גדולה" אמרה והננתי.
"אני אקח 2" אמרתי מביאה לה 100₪ ולוקחת ושמה בשקית ויוצאת עם טל ובר.
"אולי תקני שמלה ונאפר אותך" אמרה בר
"אוו, ונעשה תספורת" אמרה טל
"יום הולדת 16 בכל מקרה" אמרה והננתי.
הלכנו לכסטרו מודדים שמלה וואלה היא טובה.
שמלה לבנה טרפלז וקצרה.
"375₪" אמרה ונתנתי לה.
יצאנו מקניון ונסענו לעבר המספרה.
נכנסנו למספרה.
"שלום, אפשר תספורת?" שאלתי
"כן, איזה תרצי?" שאלה מראה לי סוגים
"את זה" אני טל ובר אמרנו ביחד וחייכתי.
"את זה בבקשה" אמרתי והיא הנהנה, ישבתי על הכיסא שהיא עושה את עבודתה ו לאחר חצי שעה מסיימת שילמתי לה 200 שקל ויצאנו עם כל השיקיות לבית שלי.
הם הניחו אותי בבית, ונסעו לביתם, פתחתי את הדלת ורון עמד בהלם.
"את יפה" אמר וחייכתי.
"עליתי  להתארגן" אמרתי והוא הנהן קצת כועס, לא היה לי כוח לזה ועליתי.
שפתי את גופי לא נוגעת בתספורת.
יצאתי מהמקלחת לובשת את השמלה עם צמיד לבן וצמיד שדניאל הביא לי.
עם עקביים לבנות

שמעה עגילים לבנות ומסתכלת במראה מחייכת יפה לי עם התספורת שהיא עשתה לי.