מגיל קטן

8- דור או דניאל ???

"לא" אמר וליאם שתה את כוסו ושאל אותי.
"שאלה 1- מה התחביב האוהב עליך?"
"לרקוד" אמרתי
אחרי 19 שאלות...
"שאלה21- מי הבן-אדם הכי חשוב לך ללב?" ענה ורון ודניאל הסתכלו עליי
"מה זאת אומרת?" שאלתי מנסה להבין מה הוא התכוון
"מי הבן-אדם הכי חשוב לך, לא כולל משפחה" אמר והנהנתי
"אממ....דור" אמרתי ודור הביט בי בהלם
"מה?" שאל רון לא מבין
"אמרתם בלי משפחה אז אמרתי" עניתי להם והם נהנו מה שדניאל נפגע.

לאחר כמה דקות....

דור, בר, טל ולירן עזבו כמובן שחיבקתי אותם לשלום ואני ודניאל עלינו לחדר שלי.
סגרתי את הדלת יושבת ליד דניאל שנראה לא פה
"דניאל!" אמרתי בקול רם והוא סובב את מבטו אליי
"נוו מה את האומר?" שאלתי סתם לדעת הוא באמת איתי
"כן, כן, אני מסכים איתך" אמר והבעתי בו כועסת
"אפילו לא אמרתי כלום, דניאל מה קרה?" שאלתי
"כלום" שיקר
"דני אני יודעת מתי אתה משקר לי מה אתה משחק אותה!" אמרתי קצת בעצבים
הוא שם את ראשי על חזו וליטף את שערי שאני מחכה שהוא ידבר ורק שרט, באתי לקום אך נעצרתי ששמעתי את קולו
"דור באמת הכי חשוב לך?" שאל לפתע קמתי ממנו
"דניאל אמרו בלי משפחה אז היחיד שהיה לי זה דור כי הוא כמו אח שלי" אמרתי ופניו נראות כועסות
"דור! דווקא דור ספיר?!" שאל כועס
"דני מה אתה רוצה ממני?" שאלתי כועסת
"כלום עזבי, הלכתי לבית שלי" אמר וקם
"דניאל!" צעקתי עליו שירד למטה
"מה הבעיה שלך?!" אמרתי
"שום דבר אני ידבר איתך יותר מאוחר, אני עצבני ולא באלי להיות לידך עכשיו" אמר עוצר אותי מללכת עליו
"ביי!" אמרתי עצבנית והוא יצא נאנחתי בכעס
"לא רוצתה להיות לידי שילך לקיבינימט!" אמרתי לעצמי ורון הביט בי
"מה יש לכם בזמן האחרון?" שאל
"לא מה יש לי מה יש לו, כל דבר כועס!" אמרתי עצבנית ורון הרים ידיים כחף מפשע שלא עשה כלום
"אני בחדר, עם דניאל בא אל תפתח לו, גם לי מתחשק עכשיו לא להיות לידו" אמרתי ועולה לחדר.
עליתי לחדר וסגרתי את הדלת, לקחתי את הטלפון והתקשרתי לדור.

-דור?
-כן ספיר קרה משהו?
-אני לא יודעת מה יש לדניאל בזמן האחרון אתה יכול לבוא?
-טוב חמש דקות אני אצלך, אמר וניתקתי

ישבתי בינתיים במיטה מחכה לדור

"היי" נשמע קול של דור שהוא פותח את הדלת בשקט.
"מה קרה הפעם?" שאל שוכב לידי שאני שמה את ראשי על חזו
"זה עוד פעם דניאל, לא יודעת מה יש לו הוא כל הזמן כועס עליי" אמרתי ודמעות בעיניי
"על מה הוא כעס עליך?" שאל מלטף את שערי
"על זה שאמרתי את השם שלך במשחק שאלות" אמרתי
"וזה נכון?" שאל מסתכל עליי
"כן" אמרתי
"את לא חושבת שהוא כעס אל זה שלא אמרת את השם שלו?" שאל אותי
"למה שהכעס אמרו בלי משפחה ודניאל הוא משפחה בשבילי אנחנו 10 שנים ביחד" אמרתי והוא הנהן
"את צריכה להסביר לו את זה" אמר והנהנתי
"תודה דורי" אמרתי וחיבקתי אותו הוא חיבק אותי
"דורי?" שאל צוחק
"כן או שאתה אומר דור-דור" אמרתי והוא רק צחק מושך אותי לעוד חיבוק.
הדלת נפתחה והתנתקנו מהחיבוק רואה את דניאל, נוו באמת?!

"ספיר א-" בא לומר עוצר אותו שרואה אותי שדור שוכבים ליד אחד השני מה שנראה מצדו לא טוב.
"אני לא יפריע לכם" אמר סוגר את הדלת וקמתי וגם דור.
"נוו באמת?!" אמרתי לא מאמינה שזה קרה
"דניאל לאן זה?" שמעתי את קולו של רון ירדנו מהר למטה
"דניאל חכה!" אמרתי אך לא הקשיב הוא מיהר לצאת
"חכה שניה כוסאמק" אמר דור סוגר את דלת הבית.
"נעל ראבק תן להסביר" אמר דור
"לך תשכב איתה מה אתה רוצה ממני" אמר דניאל שבשבילי המילים ירו לחזי. דמעות עלו בעיניי והם עברו את מבעתם עליי.
דמעה ירדה מעיניי.
"אני שונאת אותך" המילים יצאו מפי שאני בוכה ועולה לחדרי.

נ.מ של דור

ספיר היא כמו אחותי, אני לא אוהב אותה בקטע רומני אני אוהב אותה בקטע חברותי, שהיא רבה עם דניאל אז אנחנו תמיד מדברים ושאני רב עם בר אני שופך את הבעיות שלי והיא מקשיבה ועוזרת.

"לך תשכב איתה מה אתה רוצה ממני" אמר דניאל מה שגרם לי לפעור עיניים ועברתי את מבטי לספיר שדמעות בעיניה ויורד לה דמעות לאחר מספר שניות.
"אני שונאת אותך" נשמע קולה עם בכי שהיא עומדת בוכה ורצה לחדר שלה ודניאל עומד קפוא.
"תגיד מה אתה נורמאלי, רבתם והיא התקשרה עליי כי רצה לדבר, הרגעתי אותה זה הכל, תראה את עצמך" אמר מזועזע ודניאל השפיל את ראשו
"סתכל מאיזה דבר אתה גורם אתה גורם לריב כזה ענק, שמעת לב מה אתה עונה לה בכלל, לא רוצה להיות לידך, לך תשכב איתה? אתה צריך לטפל בעצמך אחי באמת הגזמת!" אמרתי עולה לחדרה של ספיר .
נכנסתי רואה את ספיר על המיטה שרגליה צמודות לגופה וראשה מוקרן.
"הכל בסדר! לא קרה כלום" אמרתי מחבק אותה והיא פורצת בבכי
"הוא שונא אותי" אמרה בוכה
"הוא לא שונא אותך הוא אוהב אותך מלא בכלל זה הוא נפגע ממך" אמרתי מוחק את דמעותיה
"הוא שונא אותי, הוא יעזוב אותי בכלל שאני אמרתי שאני שונאת אותו, אני אוהבת אותו" אמרה בוכה ואני מחבק אותה חזק.
"הוא לא רוצה להיות לידי, לא אכפת לו ממני אפילו הוא אמר את זה, לא רוצה להיות לידך עכשיו, לך תשכב איתה מה אתה רוצה ממני" אמרה חוזרת על משפטיו והיא בוכה יותר
"אני לא זונה" אמרה ופה הרקתי אותה ממני קצת מסתכל עליה
"את לא זונה ולא היית ולא תהיה ,זה שהוא כועס עליך וחשב דברים אחרים ולא נסה לתת לך להסביר לא אומר שהוא יכול להתייחס עליך ככה" אמרתי
"אבל זה בגללי! אני אשמה בזה!" אמרה ולא יכולתי היא רק מאשימה את עצמה שבלי לתת לה כפה שתבין שהוא אשם.
הדלת נפתחה שאני רואה את דניאל
"אל תתאגדי הכל יהיה טוב רק תסבירי לו" אמרתי והיא הנהנה מושכת באפה האדום.
קמתי מעיף את שעריה בציניות ויורד למטה שאני יושב על הכיסא במבטח
"איזה דרמה אצלם" אמר רון וצחקתי
"הם זוג יפה אבל בעיה אצלם שכל דבר קטן הם יכולים להיפגע ממנו" אמרתי והם צחקו
"תגיד אם אתה יודע שיש דרמה למה אתם עושים אצלך את המפגש?" שאלתי
"כי אצלם לא שווה" אמר וצחקנו
"אני לא זונה!" נשמע צעקה ורון קם בהירות קמתי עליו והשבתי אותו הכוח
" אל תתערב, הם ישלימו כמו בכל פעם שהם רבים על דבר קטן" אמרתי 
"לקרוא לספיר זונה זה לא קטן" אמר קם ואני מושיב אותו יותר בכוח
"תרגע הוא לא קרה לה זונה, הוא כעס על מה שקרה במרפסת שיחקנו שהוא אמר שהוא לא רוצה אותה לידו בגלל שהוא כועס הוא עזב וספיר קראה לי לדבר איתה, נסתי להרגיע אותה שהכל יהי טוב ושדניאל הבין מה הוא אמר הוא חזר וראה אותי ואת ספיר שוכבים ליד אחד השני שראשו עליי, רק דיברנו אבל הוא הסיק מסכנות כמו מטומטם" אמרתי והוא הנן יושב מחכה לראות מה יקרה וכך גם אני.