We are just friends (?)

פרק 34 - אלכס חלק ב

נקודת מבט אמה:

חזרתי הביתה והרגשתי מועקה בלב, אני חשבתי שהוא מת ואני אהבתי אותו ״בבקשה אמה תפתחי לי״ הוא דפק חזק בדלת ״בבקשה אמה אני חייב לדבר איתך״ הוא אמר והחלטתי שמגיע לי לשמוע הסבר אז פתחתי את הדלת. ״אמה אני כל כך מצטער, לא הייתה לי ברירה״ הוא אמר וחיבק אותי ״מייקל-״ הוא קטע אותי ״מהיום אני אלכס״ הוא אמר והנהנתי ״אלכס, למה עשית את זה?״ שאלתי ״הייתי בחובות לא יכולתי לסכן את המשפחה שלי וידעתי שרק ככה זה יעבוד, אני מצטער שלא אמרתי לך אבל אני כאן עכשיו ואני אוהב אותך אמה, נוכל להיות ביחד כמו פעם״ הנדתי בראשי ״אני לא אוהבת אותך יותר״ אמרתי והוא הסתכל עליי במבט חלול ״אני עם אשטון עכשיו, מייקל, אלכס מי שלא תהיה. אתה לא מי שהכרתי גם ׳כשמתת׳ לא היית האחד שהתאהבתי בו, השתנת וגם אני. אנחנו לא אותם הילדים המאוהבים והתמימים, אני אמה החדשה ואתה אלכס. תשאיר את זה ככה בתור זיכרון מתוק שמת, בתור זיכרון של אהבת נעורים נדושה, תשאיר את זה ככה אלכס״ חייכתי חיוך קטן כי בתוך תוכי ידעתי שאני משכנעת את עצמי ולא אותו ״אני לא מתכוון לוותר אמה, בחיים לא״ הוא אמר והלך.

״את בסדר?״ שמעתי את אשטון אומר לי והנדתי בראשי ״למה הוא חזר? למה הוא עשה את זה?״ בכיתי על כתפו של אשטון ״אולי הכל לטובה, תראי את זה ככה אם הוא לא היה מזייף את מותו אנחנו לא היינו ביחד״ הוא אחז בפניי והסתכל עמוק לתוך עיניי ״יאללה תתארגני אנחנו יוצאים לדייט״ הוא אמר ולא יכולתי שלא לצחוק ״דייט? ברצינות?״ שאלתי והוא הנהן ״הגיע הזמן״ הוא אמר וקמתי מהמיטה ״מה ללבוש?״ שאלתי בזמן שפתחתי את הארון ״משהו קליל אני אשמח לחולצה השחורה שעושה לך ציצים יפים״ הוא אמר והעפתי עליו את אחד הג׳ינסים שלי ״היי בן אדם לא ראה ציצים במשך שלושה שבועות, מותר להתבטאות״ הוא הגן על עצמו ואני הנדתי בראשי ״צא אני צריכה להתלבש״ אמרתי והוא צחק ״את אמיתית שאת מתביישת ממני?״ הוא שאל ומשכתי בכתפיי.

״אתה משהו מיוחד״ אמרתי כשהיינו בתוך המכונית שלו מחכים לאסוף את האוכל שלנו ממקדונדלס ״מתי יותר טוב ממקדונדלס?״ הוא שאל וחייכתי. אספנו את האוכל שלנו ואשטון נסע לחורשה שתמיד היינו באים לפה בכיתה י בתור בילוי של יום שישי בערב לפני שהיינו יוצאים למועדונים ודופקים את הראש ״בתאבון״ הוא אמר ופתח את השקית שלו.

״אני אוהבת את המקום הזה״ אמרתי לאחר שסיימתי לאכול ״גם אני״ אשטון אמר והסתכלתי על החורשה מבעד חלון המכונית ״על מה מייקל דיבר איתך?״ הוא שאל לפתע ״סתם הוא רצה שנחזור וגם מעכשיו קוראים לו אלכס״ עניתי בחוסר רצון ״את רוצה לחזור אליו?״ אשטון שאל ״לא.. אני איתך ואני אוהבת אותך״ אמרתי ונשקתי לו בקטנה ״בואי הנה״ הוא אמר והתיישבתי עליו, הוא נישק אותי בחוזקה עד שהורדתי את חולצתו והוא את שלי. הוא נישק אותי חזק ופתח את סוגר החזייה שלי ״תרימו ידיים!״ שמענו צעקה ומהר אשטון סגר את החזייה שלי, אור של פנס חובן אלינו ושני שוטרים התקדמו אליינו ״מה עשיתם כאן בשעה כזאת?״ השוטר אמר ובאנו לענות ״בעצם אל תענו לי״ הוא הבין מה אנחנו עושים כאן ״תחזרו הביתה, אסור להיות כאן מהשעות שתיים עשרה בלילה עד שש בבוקר״ השוטר השני אמר והנהנו.

״זאת הפדיחה הכי גדולה שקרתה לי אי פעם״ אני אומרת כשאנחנו נכנסים אליי הביתה ״בואי נמשיך מאיפה שהפסקנו״ אשטון אמר ונישק את צווארי בזמן שעלינו במדרגות לחדר שלי. הוא שוב הוריד את החולצה שלי ואני את שלו. אנחנו ערומים לחלוטין אשטון שם אמצעי מניעה וחדר אליי ״אומייגאד אשטון״ צעקתי ופתאום שמעתי את הדלת נפתחת ״שאלוהים יגאל אותי מייסורי״ שמעתי את בריאן והסתכלתי לכיוון הדלת וראיתי את בריאן וההורים שלי, ישר התכסנו בשמיכה ״אמרתי לך״ אמא שלי אמרה פתאום ״מה למדנו?״ היא שאלה ״להקשיב לך״ אבא שלי אמר וצחקתי בקטנה ״אדון צעיר תתלבש מיד וצא מהחדר של התינוקת שלי״ אבא שלי אמר ואשטון מרוב בהלה החל לשים את בגדיו הכי מהר שיכל בזמן שאני צוחקת בשקט.