נקודת מבט הולנד:
"מטומטם" שנינו ממלמלים ואז צוחקים "אז הולנד איך את לא משתעממת מהמורה הזאת?" אנדרו שאל אותי "אני משתעממת אש אבל אני חייבת תעודת בגרות יפה אז חייבת ללמוד" אני אומרת ומחייכת חיוך צדדי "אז אין סיכוי לבקש ממך להבריז נכון?" הוא שואל ואני מנידה בראשי. "מה את אומרת שנצא היום?" אנדרו שאל אותי והרמתי לעברו גבה "יענו דייט?" אני שואלת "יענו" הוא מחזיר ואני מחייכת ״טוב אני חייבת לעוף נפגש אחר כך״ אני אומרת ורצה לכיתת מתמטיקה שלי.
נקודת מבט אנדרו:
״תודה על הנטישה״ אני אומר לאשטון מבעד לטלפון ״בכיף מתי שתרצה״ הוא אומר ואני מניד בראשי ביאוש ״אז מה קרה שלא הייתי?״ אשטון שאל ״סתם אנחנו יוצאים בערב״ אמרתי ״פשש״ אשטון אמר וחייכתי ״לאן אתה לוקח אותה?״ הוא שואל וחשבתי ״נראלי לאכול גלידה ומשם נמשיך לביג בן״ אמרתי ״יפה ותלווה אותה הביתה עד הדלת ותנשק אותה על הלחי״ אשטון מייעץ לי ״אתה נשמע כמו אחד שמבין בתחום״ אני צוחק ״נראלך? אני רוקם תוכנית למקרה שהיא תסרב לי, אני לא מוכן לקבל לא״ אני שומע אותו מתהלך ״עלאק אמרת לה שתקבל הכל, מפונק״ אני גוער בו ״מה ציפית שאגיד לה ׳גם אם תגידי לי לא בסוף אני אמצע דרך שבה תהיה שלי?!׳ ממש לא זה נשמע פסיכי וכפייתי על גבול האובססיה״ אשטון אומר ואני שומע אותו נוחת כנראה על המיטה שלו ״אין לך לימודים או משהו?״ אשטון שואל ״כבר נימאסתי עלייך?״ אני שואל והיא צוחק ״בקטנה, אני פשוט עייף״ אשטון אומר ואני צוחק ״אני כנראה הולך להיכנס באיחור לכיתה גם ככה זה עם הולנד״ אני אומר ״תהנה אח שלו״ אשטון אומר ומנתק.
״אנדרו בייקר״ המורה קרא בשם שלי ונכנסתי לכיתה ״הנני כאןן״ צעקתי ורוב התלמידים צחקו ״פעם ראשונה הסמסטר״ המורה היה מופתע ״טוב שב ליד לי״ המורה אמר ״לא באלי״ אמרתי והתיישבתי ליד הולנד ״אתה עושה לי פדיחות ועכשיו לי הזונה הזאת תשנא אותי עוד יותר״ היא אומרת ואני מביט בלי שמסתכלת על הולנד במבט מוות ״למה שתשנא אותך?״ אני שואל ״זה כל כך ברור שהיא דלוקה לך על התחת מאז הסמסטר הראשון שלנו כאן״ היא אומרת ״אני מבין שהתחת שלי יפה כל כך אבל שתמצא לעצמה מישהו שבאמת יאהב אותה״ אני אומר ברחמים כלפיה ״אפשר לאהוב אותה בכלל? אין לך שכל בשיט היא נמצאת בכיתה הזאת כי ההורים שלה שיחדו את המנהל, השיער שלה מזוייף ושלא נדבר על הציצים והתחת שלה״ היא מתעצבנת ״והקול הצפצפני וההליכה כאילו היא דורכת על זהב״ היא ממשיכה ואני צוחק ״הולנד ואנדרו תהיו בשקט״ המורה גוער בנו ואני מגלגל עיניים ״אני פה בקושי 5 דקות וכבר המורה הזה עלה לי על העצבים״ אני אומר ״סאמק למה הקשבתי לאמא שלי והמשכתי ללמוד?!״ אני מתלונן ודופק את הראש בשולחן ״כדי שיהיה לך עתיד טוב יותר, וגם בלי שאתה ילד של אמא״ היא יורדת עליי ״כפרה על אמא שלי, שתהיה בריאה עד 120״ אני אומר והיא מחייכת ״כבר תכננת מה נעשה היום ב׳יענו דייט׳ שלנו?״ היא שואלת והיא הנהנתי ״זאת הפתעה אבל תלבשי חם״ אני אומר (בלונדון קפוא יותר מאשר בלב שלי - סתם סתם זה בדיחה כזאת שלי ושל חברה שלי - הערת הכותבת) ״טוב״ היא אומרת ״ואם אוכלים משהו אז אני מאוד אשמח למשהו מתוק״ היא אומרת ואני מחייך.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
כןכן פרק קצר, פשוט בזמן האחרון אין לי הכי השראה אז אני אשמח אם תגיבו כמה שיותר כדי לעורר אותי.ועוד משהו אני ממש רוצה שיהיה לי לקוראים שם חיבה כללי כזה כמו שלליגל רז יש קינגים וקינגיות אז אני רומה שיהיה לי משהו משלי אז בחייאתתת תציעו רעיונות פה בתגובות או בפרטי גם זורם.
יאללה אוהבת המוןןןןןןןןןןןןן
YOU ARE READING
We are just friends (?)
Novela Juvenilאשטון ואמה הם החברים הכי טובים כבר המון שנים. הם תמיד היו כמו אחים ולא יותר מזה. אבל מה יקרה במסיבה אחת שהכל משתנה? האם אשטון ואמה ישארו ידידים אחרי זה או לא? ~~~~~~~כל הזכויות שמורות לנו~~~~~~~ אזהרות: דיבור + תכנים...