זאבים ביער

רסיסים

קוראים לי לולה. אני בת 17 וחצי.

בגיל 5 אמא שלי מתה בתאונת דרכים, מאז אבא שלי, שהיה מרוכז תמיד בעבודה פינה לי זמן איכות ביחד. אבל כשהייתי בת 8 הוא נעלם השוטרים לא מצאו אותו וקבעו את מותו, בלי שום הוכחות שמעידים על מציאת גופה או על עבר פלילי שבעקבותיו הוא מת.

שאר המשפחה שלי לא הכירה בי ואבא שלי ידע את זה. הוא השאיר מכתב לחבר שלו שיטפל בי אם יקרה לאבא שלי משהו, ומאז אני גרה עם חבר של אבא שלי ומשפחתו. אנחנו גרים בבית גדול ומרווח ביער, ליד הבית יש אגם קטן שתמיד בקיץ אנחנו שוחים בו. מקום מרגיע כזה,שקט.

לא כמו הבית הישן שגרתי בו לפני.

"קווין חכה לי" צעקתי,רצתי במורד המדרגות ופתחתי את הדלת.

קווין- גדול ממני בשנה, בנבחרת הפוטבול ובנבחרת האומנויות לחימה וכמובן מקובל.

"נו קדימה תמהרי עוד אני אאחר בגללך" צעק קווין ונכנס למכונית.

"השעה רק 7:35 איך בדיוק תאחר?" שאל מייק וחגר את חגורת הביטחון, הוא הוציא זוג משקפי שמש מהמגירה של האוטו והרכיב אותם.

מייק- באותו הגיל שלי גם בנבחרת האומנויות לחימה וגם בנבחרת המדע וכמובן אח גורר אח [גם מקובל].

רצתי על המכונית פתחתי את הדלת וישבתי,חגרתי חגורת ביטחון,

ואני אתם שואלים? אני יודעת כמה מהלכים פה ושם כמובן שמייק וקווין למדו אותי וגם אני רואה מהצד וקולטת מהר, אני לא משתתפת בשום חוג... אין לי ממש עניין בזה אבל אם היה חוג בלשות וכאלה דברים הייתי משתתפת, זה מה שמעניין אותי וגם זה ממש קל, והאם אני מקובלת?יותר נכון,אני הכבשה השחורה במשפחה. אם אתם מתכוונים לזה שמכירים את השם שלי בגלל שאני גרה עם מייק וקווין ומדברים איתי רק כדי לשאול אותם שאלות [וכרגע הם לא כאן] אז כן אני מקובלת ,אבל אם לא אז בטח תשמעו שכולם רוצים להעתיק ממני שיעורים בספרות או מתמטיקה.

B