זאבים ביער

הלב הפך לצמח

על השולחן היה כל טוב.

ביצים, חביתות, ירקות ופנקייקים בקיצור כמו כל בוקר.

כל הארוחה קווין מייק וג'ייקוב נעצו בי מבטים, זה הולך להיות כל כך מוזר אני חייבת לעוף מהבית...אכלתי מהר ולקחתי את התיק שלי.

"ביי" צעקתי ורצתי לכיוון היציאה הראשית של הבית. ג'ייקוב עצר אותי ליד הדלת בזמן שמייק שאל אותי " מה את לא רוצה שאנחנו ניקח אותך?", "לא זה בסדר" עניתי והמשכתי " אני אקח אוטובוס. קווין לקח את התיק שלי מכתפיי וג'ייקוב החזיק את ידי השמאלית בזמן שמייק מחזיק את ידי הימנית, שניהם לקחו אותי בכוח למכונית החדשה שג'ייקוב קנה והכניסו אותי לתוכה. "אתם לא חייבים להשתמש בכוח" אמרתי בזמן שג'ייקוב הניע את המכונית, קווין ומייק סגרו את דלתות המכונית ושמו את תיקיהם בתא המטען ורק אחר כך הם נכנסו לרכב.

הנסיעה הייתה די מוזרה ניסיתי כמה שיותר פחות להסתכל עליהם ויותר על הנוף, אך ללא הצלחה לקחתי מבט חטוף בקדמת המכונית איפה שג'ייקוב ומייק ישבו ובאותה השנייה, ג'ייקוב הסתכל על המראה וקרץ לי.

לבי החסיר פעימה ויש הפניתי את מבטי לכיוון החלון.

כל מה שעלה לי לראש באותו השנייה הוא הנשיקה שהוא נתן לי. התחלתי להסמיק כמו משוגעת עד כדי כך שקווין שיש לידי בצד השני של המושב האחורי, שאל אותי "את מרגישה טוב? את נראית חולה.." בזמן שהוא אמר את המשפט הזה הוא התקרב לפני ושם את ידו על מצחי, חום גופו גרם לחום גופי ולהסמקתי לעלות עוד יותר ולאיבוד שליטה מוחלט בהם ובמילותיי.

גופו התקרב לשלי עד כדי כך שהמצב החדש שנמשך לכמה שניות אשר נראו כמו נצח הפך למצב שבו, אני מרגישה את הבל פיו מלטף רכות את עורי ומשאיר אותי עם צמרמורת מתמשכת. לבי החסיר פעימה בשנית ועכשיו פנטזיות עברו בראשי.

אספתי את כוחותיי האחרונים ואמרתי "הכל בסדר אל תדאג.." חייכתי והוא חזר למקומו כמו כלבלב כנוע להוראות אדוניו שאמרו לו להתרחק מהטרף.