"הוא נישק אותי בפראות והרגשתי את דופק הלב שלי עולה. כל הגוף שלי התחמם, והגוף שלו חימם את הגוף שלי יותר. הוא הוריד אותי ממנו והתחיל לנשק אותי בצוואר. פתאום הוא נשך אותי חזק ''אוו'' צעקתי והוא סתם לי את הפה.
יצאתי מהר מהמסדרון ועליתי לחדר. אני לא מאמי...
אם אהבתם את הסיפור תוסיפו אותו לרשימת הסיפורים שלכם ותעקבו אחרי לעוד סיפורים ועדכונים אחרים😘 אם אהבתם את הפרק תלחצו על הכוכב ⭐ ואל תשכחו להגיב🤓 אני יודעת שלקח לי מלא זמן להעלות את הפרק הזה וממש סליחה אם התאכזבתם שהוא קצר פשוט היה לי מחסום כתיבה והיו אנשים שממש אהבו את הסיפור ובאמת שניסיתי להמשיך אותו סורי🙏 בקיצור, ממש מקווה שתהנו מהפרק פרק 22
נשמתי בכבדות והרגשתי שאני על האדמה, פחדתי לפתוח את עיניי והרחתי ריחות של פרחים. עדיין לא פתחתי את עיניי וראיתי רק שחור, לפתע במקום לראות שחור התחלתי לראות גם אדום. פתחתי את עיניי וראיתי מולי את השמש הרחוקה, היא סינוורה אותי.
לקחתי את ידיי והסתרתי את השמש מפני, הסתכלתי מסביבי וראיתי פרחים ורודים. קמתי מהאדמה והתיישרתי הסתכלתי מסביבי, מאחורי היה עץ גדול מלא בפרחים הורודים . לפתע מהעץ נפל פרח וכאשר נחת על האדמה הוא יצר מעין שיח פרחים משלו.
''מוזר..'' אמרתי לעצמי ולפתע שמעתי קול ''אמרתי לך שהיא תבוא וויט'' הסתובבתי מהר לכל הכיוונים וקירבתי את גבי לעץ. ''מי זה?" שאלתי בקול חזק לפתע ינשוף לבן עף לעברי והתקופפתי. ''תמיד מה שאת אומרת קורה הוול'' שמעתי קול אחר עונה ולפתע אישה צצה מהצד השני של העץ שהינשוף על ידה. זזתי מהעץ והתרחקתי ממנו.
האישה התקרבה אליי והינשוף הלבן עבר מידה על העץ. האישה לבשה שמלה לבנה, שיערה היה לבן והיא עצמה את עיניה. עמדתי במקומי ולא זזתי. ''היא מפחדת'' אמר קול אחד. ''היא צריכה לפחד'' אמרה האישה ועצרה במקומה. היא הרימה את ידה והינשוף עף עלייה,הוא נחת על ידה והמשיך להזיז את כנפיו במעט.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
''למה שאני אפחד מכם?" שאלתי. ''אוו, לא מאיתנו את צריכה לפחד'' אמר הינשוף ופערתי את פי. מיהרתי לסגור אותו ולקחתי צעד אחורה, האישה עם הינשוף עליה התקרבו אליי עוד צעד. ''ממי אני צריכה לפחד?" שאלתי. ''ממי שיבוא אלייך.. '' אמרה האישה ''מי בא אליי?" שאלתי ''כל אנשי הזאב..'' אמר הינשוף והאישה השלימה ''ויצורים מיסתיים למינהם'' ''הם באים בשבילך..'' אמר הינשוף ''למה הם באים בשבילי?" שאלתי והתקרבתי צעד לכיוונם. ''כי הם רוצים אותך..'' אמרה האישה
''למה? '' שאלתי והתקרבתי עוד צעד אליהם, האישה התקרבה צעד לעברי. ''את הרבה יותר מיוחדת ממה שאת חושבת'' אמר הינשוף. ''במה אני מיוחדת בדיוק?" שאלתי . לפתע ציפורים החלו לצאת מתוך העץ והאישה הפנתה את מבטה לעץ. ''במה אני מיוחדת?" שאלתי שוב והיא הסתכלה אליי שוב.
''את לא תוהה למה את מבריאה כל כך מהר מפציעות?" שאלה האישה וחייכה היא התקרבה לכיווני והחלה להקיף אותי במעגלים, היא הלכה סביבי, הינשוף שהיה על ידה הקיף אותי כנגד כיוונה. ''למה דברים משונים קוראים לך לאחרונה?" אמר הינשוף. ''למה את חולמת על ההורים שלך?" אמרה האישה. הסתובבתי לכיוונה ושאלתי ''למה?" רעש הציפורים גבר מסביב והם החלו להקיף את הסביבה, היה נדמה כי הם לא מפסיקים לצאת מהעץ, הם החלו להקיף אותנו במעגליות והיו נראים כאלו אין להם סוף.
''למה עכשיו האנשים שקרובים לך מאוהבים בך?" אמר הינשוף. ''למה? תגידו לי..'' אמרתי והאישה עצרה הינשוף עלה על ידה שוב וכאשר הציפורים החלו לסגור עלינו האישה צעדה לאחור ולפתע הציפורים הפסיקו לעוף במקום אחד ונעשה מן חור מאחורי האישה והינשוף. ''את כל כך מיוחדת..'' אמרה האישה ''למה?" שאלתי והתקרבתי אליה ''את כבר תגלי'' אמר הינשוף ''אנחנו עוד ניפגש..'' אמרה האישה
האישה צעדה לאחור ועברה את הציפורים החור נסגר וצעקתי ''רגע''. הציפורים סגרו עלי לאט לאט והתקרבו יותר ויותר. לאט לאט הרגשתי שהחמצן אוזל לי והתעלפתי.
