אם אהבתם את הפרק תלחצו על ה 🌟 ואם אתם עדיין לא עוקבים אחרי זה הזמן
פרק 19
מייק נכנס לחדר שלי בשלוש לפנות בוקר כשהוא שיכור מהתחת. הוא התחיל לדפוק על הדלת, פקחתי את עיניי ושפשפתי אותם, הלכתי לכיוון הדלת ופתחתי אותה. הוא נכנס לבפנים עם בקבוק וודקה ביד ואמר. ''לולה פיספסת את כל המסיבה!".
דחפתי אותו כלפי חוץ והובלתי אותו לחדר שלו שתוך כדי אנחנו מדברים. ''לא נורא..'' אמרתי והתחלתי לדחוף אותו. ''שתינו מלא וודקה.. וודקה.. ווד.. קה'' הוא אמר וגיחח. הוא נפל על הרצפה ואז התחיל לישון. עמדתי מולו ולחשתי ''מה לעזאזל''.
ירדתי למטה כדי לראות מה המצב של האחרים לא שמתי לב ועל המדרגות היה מים, לפחות מה שאני חשבתי שזה. נפלתי במדרגות ואז איכשהו הצלחתי לתפוס את המעקה לפני שהראש שלי נדפק ברצפה. נשמתי נשימות עמוקות ואז עם ידי השנייה הרמתי קצת את גופי וקמתי מהמדרגות.
''מה לעזאזל קרה כאן?" שאלתי את עצמי כשהפנתי את ראשי לכיוון מעלה וראיתי את כל הבלאגן בבית. כל הרהיטים הפוכים, יש מים על הרצפה, בקבוקים ריקים, ושברי זכוכית. התחלתי ללכת לכיוון הסלון, דרכתי על הזכוכיות ''פאק'' צעקתי, זה כל כך כאב! זכוכית אחת נכנסה לי לרגל, נשענתי על הקיר והוצאתי אותה. התחיל לרדת לי דם, לקחתי את החולצה של קווין מהרצפה היא הייתה ספוגה באלכוהול.
ליפפתי סביב כף הרגל ושרף לי. הלכתי לסלון וראיתי את מולי יושנת על הרצפה, קווין יושן על השיש של המטבח ורק את קרוליין לא ראיתי. ''מה לעזאזל קרה כאן?" צעקתי ומולי וקווין התעוררו.
''היי לולה'' אמרה מולי ונופפה ביד שלה היא הרימה טיפה את הפנים שלה ואז החזירה אותם לרצפה.
''מה את עושה כאן.. חשבתי שהלכת לישון'' היא לחשה והתחילה ללקק את הרצפה. ''מולי.. או איח אל תלקקי את הרצפה'' אמרתי.''את לא אמא שלי!" היא צעקה וקווין צעק אחריה ''נכון..'' הוא הסתובב על השיש ואז נפל על הרצפה. ''אומייגד אתה בסדר?" שאלתי והתקרבתי אליו. הוא קם מהר ואמר ''אני בסדר''. על הפנים שלו היו ציורים. ''מי עשה לך את זה?" שאלתי.
''אממ זה?" הוא שאל. ''כן.. זה'' אמרתי.
''סבתא ציירה את זה עליי בתנאי אחד! שלא אספר לאף אחד שהיא עשתה את זה.. או שיט.. סיפרתי'' הוא אמר וצחק.
''אתם מסטולים מהתחת'' אמרתי.
''לכו למיטות שלכם'' אמרתי שוב. קווין הושיט את ידיו אלי ואמר ''תקחי אותי''. גילגלתי את עיניי כלפי מעלה נאנחתי ולקחתי אותו למיטה שלו. אחר כך לקחתי את מולי ואז חיפשתי את קרוליין.אחרי שחיפשתי את קרוליין בתוך הבית יצאתי החוצה וחיפשתי אותה בחוץ,הייתי כל כך עסוקה בלעזור למייק קווין ומולי ובלמצוא את קרוליין שלא שמתי לב שאני יחפה. הלכתי בחוץ על אבנים וחיפשתי אותה במחסן, לא הצלחתי לפתוח את הדלת אז הסתובבתי לחזור בחזרה לבית.
פתאום מולי היה זאב ענקי, הוא נהם לעברי והתקרב לאט לאט. לא יכולתי לזהות אם זאת קרוליין או סתם זאב רגיל.. או איש זאב אחר. ''אחורה'' אמרתי
''קרוליין אם זאת את תלכי אחורה עכשיו!" צעקתי לעבר הזאב אך הוא נהם יותר והתקרב אליי.לקחתי כמה צעדים אחורה וצעקתי ''לך אחורה!" . נדחקתי למחסן ולא היה לי שום דרך לעקוף את הזאב. כאב לי הראש כל כך והייתי עייפה , ובמיוחד עצבנית. הזדקפתי וצעקתי ''אמרתי.. לך אחורה!" הצעקה שלי נשמעה כמו נהמה, הזאב נעמד במקום והוריד את זנבו. הוא לאט לאט הלך אחורה ואז ברח לתוך היערות.
נשמתי נשימות עמוקות ואז חזרתי בחזרה לבית. אחרי כמה דקות מצאתי את קרוליין יושנת בחדר אכסון שבבית, לקחתי אותה לחדר שלה ואחר כך ניקיתי את כל הבלאגן שהם עשו. לבסוף בשעה שבע בבוקר אני חזרתי לחדר שלי והלכתי לישון.
אחרי כמה דקות שמעתי צעקה ואז ירדתי מהר למטה. זאת הייתה מולי. ''למה צעקת? מה קרה?" שאלתי בלחץ. ''כואב לי הראש'' היא אמרה. ''ובגלל זה צעקת?" שאלתי בכעס. ''אממ'' היא אמרה ואני עליתי בחזרה לחדר שלי לישון, נשכבתי על המיטה והסתכלתי על הרגליים שלי, הורדתי את החולצה שליפפתי סביב כף הרגל והסתכלתי עלייה. הרגל שלי לא הייתה פצועה בכלל.. זה הטריף אותי. ממש.
ניגבתי את שאריות הדם עם המגבת ואז נכנסתי למיטה וניסיתי להירדם, הסתכלתי על תקרת החדר ואז על החלון ושוב פעם על התקרה וככה שוב ושוב עד שנרדמתי.
פקחתי את עיניי לאט לאט, אבא ואמא שלי ישבו על המיטה. ''בוקר טוב מתוקה'' אמרה אמא שלי. היא חייכה וחייכתי אליה. ''בוקר טוב'' עניתי. והתיישרתי. ''הכל בסדר?" שאל אבא שלי. ''הכל טוב'' עניתי. התריסים בחדר לפתע נסגרו.
''את בטוחה?" הוא שאל. ''כן'' עניתי. החדר התחיל להחשיך וההורים שלי קמו מהמיטה. הם נעמדו ליד הדלת ואמרו ''תשארי בחדר ואל תצאי''. ''אני לא רוצה להישאר לבד בחדר'' אמרתי והם יצאו מהחדר, רצתי לדלת והיא הייתה נעולה.
ניסיתי לפתוח אותה ולא הצלחתי. דפקתי עלייה חזק וצעקתי ''אמא! אבא!" . דפקתי שוב ושוב על הדלת ואז האורות בחדר כבו וכל החדר היה חשוך. פתאום זרקור גוון אל המיטה שלי. שמעתי נהמות ופתאום על המיטה נעמד זאב ענקי, הוא התחיל לנהום עלי ואז הוא שעט לעברי.
פקחתי את עיניי והתנשמתי בכבדות. ''זה רק חלום רע..'' לחשתי לעצמי. כל הגוף שלי הזיע והרגשתי כאילו אני סמרטוט שמישהו ניקה איתו את כל הבית ואז זרק אותו לפח.

YOU ARE READING
זאבים ביער
Werewolf"הוא נישק אותי בפראות והרגשתי את דופק הלב שלי עולה. כל הגוף שלי התחמם, והגוף שלו חימם את הגוף שלי יותר. הוא הוריד אותי ממנו והתחיל לנשק אותי בצוואר. פתאום הוא נשך אותי חזק ''אוו'' צעקתי והוא סתם לי את הפה. יצאתי מהר מהמסדרון ועליתי לחדר. אני לא מאמי...