ג'ס הרחיק מעליו את רוס בעדינות בכדי לפנות בצורה ראויה אל אמו. הוא הסתכל עליו כשידיו עדיין מכסות את פניו ומוחות את הרטיבות מעליהן בעוד הוא משתדל לחזור ולנשום ברוגע. מחשבותיו של ג'ס נרגעו כאשר הבחין שרוס כבר לא בוכה, רק מנסה ככל שביכולתו לשכוח לרגע שהתפרץ בגסות כזאת ככה פתאום וניסה להשקיט את רוחו.
"אני לא עשיתי כלום," ג'ס השיב על שאלת אימו, הסיט את מבטו מפניו של רוס אותן הוא הקפיץ לכיוונו בחשאי בכדי להסתכל עליו ועל אלת השלג אותה ציפה כל כך לראות. ג'ס התאכזב שבצורה הזאת הם נפגשים.
אמו של ג'ס נראתה כישות הטהורה ביותר שמישהו היה יכול לפגוש בכל ימיו. אמנם, לא טהורה מוארת, אלא טהורה מצבע. שיערותיה הכסופות הארוכות נמשכו על גבי שכמה ומטה כמפל עומד של זרם קפוא ונוצץ בשמש. ריסיה וגבותיה הקוויות כמעט הסתוו על פני עורה החיוור שאפילו לא היה רק מעט אדמדם מסומק, כמו שהיה לג'ס, אפילו לא בשפתיה האפורות, ועיניה היו צחורות כפנינה אפרפרה. שמלתה הארוכה גלשה בשכבות על שכבות של בד משי דק ולבן שעל גופה היה נראה מחמיא במיוחד, וצרורות תכשיטי דמעות זעירים קישטו את צווארה, מפרקיה ואצבעות ידיה.
היא הייתה בהירה כל כך עד שהייתה מסוגלת להסתתר בנוף המושלג ללא מאמץ. נו, מלכת השלג או לא מלכת השלג? איך לא תצליח להידמות לסביבה עליה היא אמורה לשלוט?
סקאדי סרקה את חבריו למסע במבט שקדני, עיניה התכווצו ופיה התעגל קלות בתהייה. "מי אלה?" היא שאלה, ואז מבטה נתקע על גוון. "הו," עיניה אז נפערו בהבנה כשזיהתה אותה. "בתה של הל."
"כן." גוון אישרה את דבריה.
"מה את עושה כאן?" היא שאלה בפליאה אדישה שהייתה הכי רגשנית שהוציאה מעודה. "מה קורה כאן?" היא דרשה לדעת כאשר הבינה שזה לא עוד ביקור בית שגרתי של חברים חדשים שלבנה יצא להכיר לפני יום.
"ג'ספר, חשבתי שאמרת שהיא יודעת." גוון התקרבה לומר לו בשקט.
"למען האמת, לא אמרתי שום דבר כזה." הוא תיקן אותה בהרמת יד מיתממת.
עיניה של גוון התכווצו במבט של בלבול מאשים. "אמרת – "
"שאני רוצה לעזור." הוא הדגיש בפניה, חיוך שרמנטי טבעי שקרי נמתח בין שתי לחיו אף על פי שהמצב דרש ממנו להיות כמה שיותר רציני. כמובן, מול אימו הוא חייב להיות רציני, לפחות כאשר לא ניהלו שיחה אישית בארבע עיניים. "למען האמת, אמא שלי אפילו לא הבחינה שעזבתי." הוא נזכר בפרט ההוא והיה חייב לשתף אותו. הוא היה מאוד רציני לגביו, כי אם בשיחה הזאת עלולים להתגלות דברים כפי שהוא מצפה שיקרה, אז למה לא לחשוף הכל?
"ג'ספר," אימו העירה לו בשמו ונאנחה. עיניו חתכו את האוויר עם המבט ששלח לכיוונה, והוא קלט פיסה של עוינות מלווה באשמה במבטה המשיב. לג'ס לא הייתה בעיה גדולה להודות בכך, כי זה היה נכון. היא בדרך כלל לא יותר מדי מתעניינת במעשיו, אז לצפות שתעקוב אחריו אם הוא עוזב את הבית לזמן מה? זו באמת בקשה גדולה מדי עבורה.
YOU ARE READING
ממלכת האלים
Fantasyלהיות הבת של אלת המוות הנורדית זה לא תואר תובעני במיוחד. זו בדיוק הסיבה בגללה גוון כלל לא שמחה לגלות שהיא היחידה שיכולה להציל את גורל השוכנים של הלהיים, עולם המתים. היא נשלחת לעולם בני האדם כדי למצוא את שלושת צאצאי הנורנות, אלות הגורל, כדי להחזיר את...
