פרק 1|התאונה

1.4K 80 18
                                    


פרק 1

לילה, ממש קר, יש לי עור ברווז.

אני שוכבת על הבטן שלי ומקור חום חזק מגיע לרגליי, אני מנסה לקום אך לא מצליחה.

כואב לי כל כך הגוף, אני רועדת, הלב שלי דופק כל כך מהר וכל כך כואב לי.

אני מנסה לפתוח את העיניים שלי גם הן כל כך כואבות. אני מנסה שוב ושוב לפתוח את עייני, כרגע שמה את כל כוחי בפתיחתם עד שלבסוף הצלחתי לפתוח אותן.

העיניים שלי מתחילות לראות צבע, או יותר נכון עין אחת, את העין השנייה לא הצלחתי לפתוח.

הרמתי את ידי והושטתי אותה על העין הסגורה, היד שלי הייתה מלאה בחול ומאוד מלוכלכת. נגעתי בעיניי, היה לי חתיכת זכוכית בתוכה.

יותר נכון חתיכה ענקית, הוצאתי את חתיכת הזכוכית וצרחתי מכאב צרחתי כל כך חזק שהגרון שלי התחיל להיות צרוד. אחרי שהצלחתי לשלוף את הזכוכית הרגשתי טיפות של דם מלטפות אותי בצד העין הפגועה. הכאב היה כל כך עז שמרוב צעקותיי איבדתי את קולי.

הרגשתי כל כך רע, פגועה וחשופה. הרגשתי ששורפים לי את העין ובאותו הזמן מחטאים אותה עם אלכוהול, הרגשתי שהעין שלי נצרבת, הרגשתי את הדופק שלי בעין יותר משאר המקומות בגוף.

הייתי על כביש והרגשתי את ידיי על האבנים הקטנות, עושות לי צלקות כואבות אך זמינות שייעלמו בכמה שניות. מולי יש רק חושך, שיחים וחול. אני בתוך מדבר? באמצע הלילה? מה קרה? אני לא זוכרת כלום... אור מסנוור שמהבהב מאחוריי וצלליות של אש. התחלתי לזחול לכיוון הזה דם התחיל למלא את פניי וכאב עז הורגש בכל גופי.

בחנתי ממה שיכולתי לראות את הגוף שלי, מגבי עד ידיי, כל חלקי גפיי היו פצועים ומלאים בדם הם היו מלאים בזכוכיות. התקרבתי לאור שסנוור אותי ולאש שחיממה אותי.

זה היה רכב היו שם אנשים, החלון היה שבור וחתיכות יחידות של שברי זכוכית היו על הכביש.

הנחתי ששאר החתיכות תקועות בי ושאני נפגעתי מהם. אני זאת שיצאה מהחלון של הרכב ההפוך ונפגעה. מי שם בפנים? הסתכלתי יותר קרוב מחכה שהאורות שסנוורו אותי והשאירו לי סימני שמש עזים בעיניי יפוגו.

לקחתי מבט נוסף באנשים שהיו באוטו ההפוך, בעודי מנסה להתקרב יותר ויותר אל הרכב שעולה באש. אני זוחלת לאט ולוקחת הרבה כוח בכדי להניע את גופי הכבד והמדמם.

התחלתי להתקרב יותר ויותר לרכב שברי הזכוכיות שהיו על הכביש החלו לפגוע בי והתחככו בין עור גופי לכביש הקר.

נפצעתי יותר ויותר ונפגעתי קשות אבל לא נפגעתי בנפשי כמו ברגע שראיתי שהאנשים ברכב הם המשפחה שלי, אבא שלי ואח שלי הקטן. המראה הכי גרוע שראיתי במו חיי, אח שלי נחנק מהחגורה שלו במושב האחורי וקורא לעזרה בשקט בנשימות שנותרו לו, ואבא שלי.. עיניו פתוחות ומראות מוות כל גופו החיצוני מוצף בדם שהיה פעם בתוך גופו הפנימי. הדבר הכי גרוע שראיתי היה שהרמתי את עיניי עוד יותר למצחו של אבי שבתוכו היה תקוע שבר זכוכית ענקי.

The DevilWhere stories live. Discover now