The Devil

פרק16|הריגה

הפרק יצא קצר מהרגיל אך לא נורא
פרק 16

התעוררתי בשלוש לפנות בוקר והתארגנתי.
לבשתי גופיה קצרה ואז חולצה ארוכה ומעלה ג'קט, נעלתי מכנסי ג'ינס ונעלי גולדסטאר.
אחרי שסיימתי רכבים של הבוס של אבא שלי חיכו לי למטה.

נכנסתי לאחד הרכבים ואז קיבלתי הודעה לטלפון אלו היו נקודות הציון. הראתי את נקודות הציון לנהג והוא נסע לפיהם.

כאשר הגענו לבניין כלשהו הנהג הביא לי סכין וקיבלתי עוד הודעה, זה היה מספר הדירה. ''למה את מחכה'' אמר הנהג בגסות. עשיתי לו פרצוף כועס ופתחתי את הדלת.

השעה הייתה כבר ארבע בבוקר והיה חושך. החבאתי את הסכין בתוך הג'קט שלי והלכתי לתוך הבניין. השומר עצר אותי ושאל ''מה נראה לך שאת עושה?"

שיניתי את צבע עייני והסתכלתי על עיניו, הוא נתן לי להיכנס והלכתי למעליות. לחצתי על כפתור הקומה שלוש והמעלית זזה.

הלכתי במסדרון של הקומה וחיפשתי את החדר של האדם שהבוס של אבא שלי רוצה שאני אהרוג. מצאתי את החדר והרמתי טיפה את ידי, הדלת הנעולה נפתחה ואני נכנסתי פנימה. התהלכתי בשקט בבית וניסיתי לעשות כמה שפחות רעש.

התקדמתי לאט לאט לכיוון חדר השינה ומצאתי אותו, לא נראה לי שהוא היה מתעורר ממני. הוא ניר כל כך חזק שאני לא מאמינה שהוא לא מתעורר מעצמו.

השתנתי ולקחתי את הנשמה שלו. עורו נצמד לעצמותיו והוא החוויר, הרמתי את ידי השניה וערפל עפף את גופו, עורו חזר לרגיל ותקעתי סכין בליבו.

פתאום שמעתי אזעקה, הרמתי את ידי השנייה והדלת ננעלה. שיניתי את צורתי בחזרה ושמעתי דפיקות מהדלת ''משטרה'' צעקו מהצד השני והמשיכו ''תצא אם הידיים למעלה או שנשתמש בנשק כבד''.

עצרתי כמה דקות וחשבתי. מה קורה כאן? איך המשטרה כאן? הגיעה לפה כל כך מהר? יכול להיות שהבוס של אבא שלי רצה שהם ימצאו אותי? כנראה שהוא רוצה שאני אתפס.. ידעתי שאי אפשר לבטוח בקרטל..

בחנתי מהר את החדר וראיתי חלון, הסתכלתי על החלון ועל הנוף שמשתקף ממנו. בחנתי את הריצפה שיש שם פחי זבל, הסתכלתי הצידה וראיתי שהרכב שהביא אותי נסע מהמקום.

זנקתי על פחי הזבל וקיבלתי מכה חזקה בגב, היד שלי גם יצאה מהמקום, החזקתי אותה חזק ועיניי זהרו. החזרתי אותה בחזרה ושמעתי את קול העצמות מתנגשות.''אוחח'' צעקתי מכאב.

שמעתי את הדלת שנפרצת על ידי השוטרים וברחתי לעבר הגדר. זינקתי מעליה לצידה השני והגעתי לבניין אחר.

אחר כך יצאתי מהבניין השני והתחלתי ללכת כרגיל לאחת מהמסעדות הקרובות. זרקתי את הג'קט שלי לפח זבל והורדתי את החולצה הארוכה שלי, ליפפתי אותה על מוטני ונשארתי עם גופייה ומכנסי ג'ינס.

נכנסתי לאחד מהדינרים שפתוחים עשרים וארבע שבע. ישבתי ליד החלון ופתחתי עיתון, הזמנתי קפה והתקשרתי אל מאיה.

''מאיה..'' אמרתי ושמעתי אותה נאנחת מהצד השני.
''מה את מתקשרת עלי בשעות כאלו..? עכשיו חמש וחצי'' היא צעקה לטלפון.

''אני בדינר של רובע ד' ברחוב הראשי.. את יכולה לבוא ולהביא לי כסף.. הזמנתי אוכל אבל אין לי שום כסף עלי'' התחננתי והיא נאנחה שוב.

''את צוחקת עלי? עכשיו??'' היא צעקה לטלפון הצצתי מהחלון של הדינר, השמש זרחה וראיתי ניידת משטרה מיהרתי לסגור את השיחה עם מאיה ואמרתי.

''את יכולה לבוא גם בעוד חצי שעה רק תבואי פלייזזז.. תודה'' אמרתי ועצרתי אותה בתשובתה ''טוב ... אה רגע''. ''בי'' אמרתי.

המלצרית הגיעה עלי עם הקפה והביאה לי גם קוראסון על חשבון הבית. חייכתי עליה והיא חייכה עלי. השוטרים נכנסו לבפנים ושאלו אם ראו מישהו בורח.

הם עברו כמה אנשים ועובדים בדינר ואז אחד מהשוטרים בא אלי. ''שלום גברתי'' הוא אמר וחייך.
''בוקר טוב'' עניתי וחייכתי בעוד הוא התיישב מולי.
''ראית אולי מישהו רץ פה, עם ג'קט בערך מטר שבעים ככה'' הוא שאל.

''לא לא ראיתי'' עניתי ולגמתי מהקפה. השוטר בא ללכת אבל אז הוא המשיך ועשה מבט מבולבל.
''מה מישהי כמוך עושה כל כך מוקדם בדינר'' הוא שאל ואני גמגמתי.''אני..אנ..אני אוהבת ללכת לכאן בבקרים.. בגלל השקט'' אמרתי וחייכתי.

''טוב.. אם תיזכרי בפרט שיכול לעזור לנו, או שיבוא לידך מידע כלשהו תרימי טלפון'' הוא אמר והוציא לי מכיסו כרטיס ביקור. הוא חייך וכך גם אני ''אוקי'' אמרתי ולקחתי ביס מהקוראסון שלי.

''אוקי שיהיה לך יום טוב..אמ..'' הוא אמר ואני המשכתי ''נינה'' חייכתי והוא חייך בחזרה. ''נינה'' הוא חזר על שמי וקם מהמקום. מדי פעם הוא הסתכל לאחור, הוא מעד על אחד מהכיסאות ואני צחקקתי.

התקשרתי לרון וסיפרתי לו על הכל. ''התקשרת כבר לאבא?" הוא שאל ואני עניתי לשלילה. ''את לא חושבת שהוא צריך לדעת?" הוא שאל שוב ואני נאנחתי.

''הוא כבר יראה את זה היום או מחר בחדשות בכל מקרה'' אמרתי. ''עזבי אני מספר לו'' הוא אמר בקול מאיים. ''אוקי תעשה מה שבא לך'' אמרתי והוא ניתק את הטלפון.

אחרי כמה דקות אבא שלי התקשר ודיבר איתי טיפה סיפרתי לו על כל הסיפור ואז הוא שאל ''את חושבת שהבוס שלי הזמין משטרה?".
''אני לא חושבת אני יודעת.. הוא אמר שהוא רוצה שזה יהיה בחדשות בכל מצב'' אמרתי והדגשתי את שתי המילים האחרונות.

''טוב אז מה את רוצה שאני אעשה? אדבר איתו על זה? הוא ידפוק לי כדור בראש!" הוא צעק לטלפון.
''לא ממש אכפת לי מה תעשה..לי כבר יש תוכנית לגביו'' עניתי וניתקתי את הטלפון.

מאיה הגיעה אחרי שעה ושילמה את החשבון. היא כעסה שהערתי אותה כל כך מוקדם בשביל זה, היא עוד יותר כעסה כי לא היה לה זמן להתאפר. היא גם שילמה על אוטובוס לשנינו. נסענו לבית שלה וסיפרתי לה הכל.

הייתי כל כך עייפה ועליתי לחדר שלה, בזמן שהיא דיברה וראתה גם טלויזיה תוך כדי, היא גם סימסה בטלפון (באסה שבנות יודעות לעשות כמה דברים במכה). אני נרדמתי לאט לאט.