The Devil

פרק9|האלפה 🐺

פרק 9

התעוררתי כרגיל רק שמאיה ישנה אצלי במיטה ואני על הריצפה.
התארגנו וצפינו בסרט ושהשעה הייתה אחד עשרה הלכנו ביחד עם דניאל לפגוש את האלפה שלו.

נסענו לאמצע העיר ועצרנו ליד מוטל. היו הרבה אנשים שהיו צופים על המכוניות ואז דניאל אמר ''כולם אנשי זאב.. שומרים על האלפה.. זאת אחת מהפעמים שהוא יוצא מהיער ובא לעיר לא מוכרת.. מכינים את השמירה לגביו''.

''כבר חשבתי שהאלפה היא אישה.. מה קרה לכוח הנשי...?" שאלה מאיה והסתכלה על החלון ''אם הוא צריך הגנה כנראה שהוא יותר קרוב לנשיות שבו'' אמרתי וצחקתי. דניאל הסתכל עלי דרך מראת האוטו ואמר ''לא זה גבר.. בבקשה תנסי להימנע ממילים כאלה לידו..'' הוא נאנח ונכנס למגרש החנייה.

''דניאל אתה מפחד ממנו?" שאלה מאיה היא הורידה את החגורה והתקדמה לפניו של דניאל.
''אני לא מפחד ממנו..פשוט חולק לו כבוד.. הוא האלפה שלי בכל זאת'' ענה דניאל. הוא החנה את האוטו במגרש החניה של המוטל.

''ואוו יש כאן הרבה אנשי זאב נינה, אל תעשי שום דבר טפשי'' אמרה מאיה ואז כמה מהם הסתכלו עלייה כשהיא יצאה מהאוטו והחלה ללכת. ''למה לי לעשות משהו מטופש?" שאלתי וברגע שרגלי דרכה מחוץ למכונית של דניאל כל האנשי זאב הסתכלו עלי והלכו כמה צעדים אחורה.

''ואוו.. נינה מפחדים ממך, חושבים שאת באה​ לאכול את הנשמות שלהם'' מאיה צחקה ותפסה את ידי, היא משכה אותי אחרי דניאל שהוביל אותנו לקומה השנייה של המוטל.
''כן ממש מפחדים אולי שאני אקיא אליהם אם כבר'' אמרתי וצחקקתי.

עלינו במעלה המדרגות ואז מאיה משכה בחולצה שלי, הסתובבתי עליה. היא התנשפה והייתה אדומה ואני צחקתי. ''חם לי נינה תעזרי לי'' היא אמרה ואז משכה אותי בידיי, ניסיתי לעזור לה אבל לא הפסקתי לצחוק עליה. דניאל שסיים לעלות במעלה המדרגות ראה אותנו ואמר ''בנות בבקשה... תפסיקו..תהיו רציניות''. עשינו פרצופים רציניים ואז צחקנו.

כשסיימנו לעלות הוא הסתכל עלינו ואמר ''לא היית צריכה להביא אותה.. אם אח שלך היה בא זה היה יותר טוב'' מאיה ישר ענתה במקומי ''טוב אח שלה לא יכל לבוא וגם לא רצה לעומתו אני רציתי'' היא צחקה ועזבה את ידי.

''בואי פשוט ניכנס.. תנסו להפסיק להתנהג ככה, תתנהגו לא כרגיל טוב?" הוא שאל וענינו בחיוב. השנייה שהוא הסתובב צחקנו טיפה והלכנו אחריו לאחד מהחדרים.

לפני הכניסה לחדר היו שני שומרים ענקיים שבדקו אותנו. בהתחלה הם די נרתעו מלחפש עלי נשק או לגעת בי אבל אז הם עשו את זה. הם הכניסו אותנו לחדר המוטל ששמרו עליו והחדר לא היה דומה לחדר אלא למשרד. אפילו שהיה שם מיטה בצד הדבר שהיה בולט בחדר הוא השולחן שהיה באמצע והכיסאות שהיו שם.

החדר גם היה עפוף עשן, ריח של סיגריות יקרות והחלונות היו סגורים. איש אחד ישב על השולחן והזמין אותנו לשבת, הוא לחץ לנו את היד וחיבק את דניאל. ''זה לוקאס.. הוא האלפה שלי'' אמר דניאל וחייך אל לוקאס.