The Devil

פרק3|הפיכה

פרק 3

התעוררתי מקולה של מאיה ''נינה תתעוררי עוד חצי שעה יש אסיפת חירום''
היא החלה לנער אותי ואז ביקשתי ממנה ''בבקשה רק עוד חמש דקות אני עייפה''. היא לקחה את השמיכה שלי והעיפה אותה על הריצפה ואחר כך משכה את רגלי והפילה אותי על הרצפה. פתחתי את עיניי והטוסיק שלי כאב, נגעתי בגב ואז צעקתי ''בשביל מה עשית את זה?" נאנחתי וקמתי בזמן שהיא ענתה לי ''תתארגני עכשיו'' היא פקדה והלכה לארוני.

מאיה תמיד הייתה הטיפוס שאוהב סדר, כמו כן היא יפה בטירוף והיא החברה היפה משנינו. אני לא אומרת שאני מכוערת אבל בין שנינו היא יותר יפה, ממש יפה. כולם אוהבים אותה והיא מאוד חברותית שלא נדבר על זה שהיא גאון.

בזמן שאני צחצחתי את שיני הסתכלתי מדלת השירותים מה מאיה עושה. היא הוציאה לי את בגדי בית הספר מהארון, אני כל כך שונאת את הבגדים האלה.

חזרתי לצחצח את שיני ואז הרמתי את מבטי על כיוון המראה, ראיתי את דמותי כשטן, ירקתי את כל מה שהיה בתוך פי על המראה בבהלה ואז מיהרתי לנקות אותה. דמותי כשטן נעלמה והבבואה שלי במראה הייתה אני כרגיל. לקחתי את המגבת שהייתה תלויה בצד וניגבתי את המראה, ידיי רעדו כאשר נזכרתי במה שקרה אתמול בלילה עם הנזירות שכל כך שנאתי אבל גם ריחמתי אליהן.

יצאתי מהשירותים ולבשתי את הבגדים שמאיה הניחה לי על המיטה. בעודי מסיימת להתלבש מאיה פתחה את הדלת ושאלה ''נו את באה כבר?"

נעלתי את נעלי חייכתי עליה ואמרתי ''זה לא כאילו שיש לי ברירה'' נאנחתי ויצאתי אחריה מהדלת.

''את יודעת נינה נירא לי ששנת היופי שלך אשכרה עובדת'' אמרה מאיה וחייכה לעברי. ''כן ממש'' עניתי וצחקקתי. מאיה היא אחראית על החדר שלנו, זאת אומרת שהיא נועלת ופותחת אותו. היא באה לנעול את הדלת ואז נזכרתי שאתמול כאשר הייתי כל כך עייפה מישהו הרים אותי למיטה.

מאיה נעמדה לידי ולקחה את ידיי השמאלית כאשר היא מובילה אותי להיכל התפילות. ''מאיה.. אתמול את הנחת אותי על המיטה?" שאלתי בחשש, תיאמתי את קצב צעדי לקצב הליכתה של מאיה.

''הנחתי אותך על המיטה? על מה את מדברת? את ישנת על המיטה כל הלילה לא?" היא שאלה בחזרה ואז נעצרה מולי והביטה בעיניי.

ניסיתי להמציא תירוץ כדי שהיא לא תחשוב שיצאתי מהחדר בלילה ותגיד את זה למנהל ''כן ברור שישנתי כל הלילה במיטה'' אמרתי והמשכתי ''אבל באמצע הלילה אני...נפלתי! כן..נפלתי ואז לא היה לי כוח לקום ושמעתי צעדים כאלו, ומישהו הרים אותי למיטה בחזרה, חשבתי שזאת הייתה את'' לקחתי את ידה והובלתי אותה במסדרון.

''לא זה לא הייתי אני,אני אפילו לא יכולה להרים את המזלג שלי כשאני אוכלת''היא צחקה והמשיכה''את בטוחה שלא חזרת בעצמך?" שאלה מאיה בזמן שנכנסנו להיכל התפילות. התקדמנו בין הכיסאות והתיישבנו עליהם, כל שאר הבנות נראו מאוד לחוצות כאשר הנזירות התלחששו בינהן בצד.