פרק 4|סיכול ממוקד

525 43 6
                                    

פרק 4

התעוררתי ממש מאוחר בערך בשעה 12:49 אף אחד לא היה בבית, אבא שלי בעבודה ובטח אח שלי מסתובב עם החברים המפגרים שלו.
אם עד עכשיו לא הבנתם אבא שלי עובד בקרטל סמים ואח שלי סתם מובטל הוא כל היום מבלה עם החברים שלו.

סידרתי את החדר שלי ושמעתי צעקות מבחוץ, הסתכלתי דרך החלון וראיתי את אח שלי וכמה חברים שלו נלחמים מול זאב. ''חתיכת מפגרים תרוצו! אל תילחמו'' צעקתי וסימנה להם ללכת. ידעתי שהוא עם החברים הדפוקים שלו אוחחח איזה דביל.

דפקתי את היד שלי על השולחן בכעס וצפיתי בהם.
רון ננשך על ידי הזאב ורק אז הם התחילו לברוח, הם רצו סביב הבניין בזמן שהזאב רודף אחריהם. אחד מהם ניצל את ההזדמנות שהזאב לא מסתכל עליו וברח לרחוב הראשי. רק רון ודניאל נשארו שם בחוץ וצעקו, עד שהם קיבלו קצת שכל ונכנסו לתוך הבית דרך הדלת האחורית.

רון נכנס קודם ואחריו דניאל, הזאב עמד להיכנס דרך הדלת ואז דניאל נהם לעברו מה שנראה בעיניי ממש מוזר, הזאב הלך אחורה ואז דניאל סגר את הדלת והזאב שרט אותה. אחרי כמה שניות הוא עזב.

רון ודניאל התיישבו על הספה והרימו את הרגליים על השולחן ''תגידו מה אתם סתומים? אני לא מבינה!!" צעקתי עליהם והם צחקו.

''נינה אל תעשי מזה כזה עניין'' אמר רון והתנשף בכבדות, הוא הוריד את הג'קט שלו וחשף את חולצתו הקצרה שהייתה צמודה לגופו והגדילה את שריריו. ''לא לעשות מזה עניין? יכולתם למות!" צעקתי ואז דניאל צחק ואמר ''הוא לא היה הורג אותנו נינה'' הוא קם לעברי ונעמד מולי. הרגשתי את קצב הלב שלו ואת נשימותיו הכבדות ''אנחנו יכולים מים?" הוא שאל ואני התעצבנתי.

הלכתי למטבח בזמן שהם צפו בכדורגל בטלוויזיה הקשבתי לשיחה שלהם.

''בת כמה אחותך אחי?" שאל דניאל את רון בזמן שמילאתי שתי כוסות מים.
'' היא בת שמונה עשרה למה אתה רוצה לדעת?" שאל רון והניח את רגליו על השולחן.
''סתם...היא נראת יותר בוגרת יש מין תחושת חושניות כזאת לידה'' אמר דניאל והסתכל עלי, הסטתי את מבטי ולחשתי ''אקווארד''.
''אוי דוחה אתה מדבר על אחותי'' אמר רון ונתן מכה על הראש של דניאל. דניאל התקפל ונגע בראש שלו ואז החטיף לרון, הם צחקו טיפה ואז המשיכו לצפות בטלויזיה.

לקחתי את כוסות המים ושפכתי על ראשם הם היו בהלם רון התחיל לדבר ''נינה מה לעזאזל את...'' קטעתי אותו צחקתי ואמרתי ''הינה המים שלכם''.

לרון ודניאל היה מבט של כעס בעיניים מה שגרם לי לצחוק עוד יותר עד שהבטן שלי כאבה. עליתי מהר לחדר שלי ונעלתי אותו.

אחרי שאבא שלי חזר הביתה ירדתי למטה, אבא שלי צחק והעביר ערוץ טלויזיה, הבנים נאנחו ואז הסתכלו עלי. ''אני אזכור את זה נינה'' אמר דניאל וחייך, ''מה שהוא אמר'' אמר רון וצחקתי.

The DevilWhere stories live. Discover now