Singing is my life

פרק 11-ג'נירון

לילה טוב בנות !
תהנו מהפרק.. ושיהיה לכן יום עצמאות שמח!!! אוהבת 😍
************************************************************
קמתי מהמיטה, גוררת את עצמי בכוח לשירותים, עושה את ארגוני הבוקר שלי וחוזרת לחדר. לבשתי סקיני בהיר, חולצה וורודה -גזרת בנים- ונעליי היי טופס וורוד לבן, שמתי צעיף לבן וכובע צמר חמוד לבן. זה היה נראה ממש יפה ביחד. התאפרתי כרגיל, בדקתי שהכל מסודר ויצאתי מהחדר. נכנסתי למטבח וכולם היו שם

אמא: "בוקר טוב" התחבקנו

ג'ניפר: "בוקר טוב" הכנתי לי קפה, אני חייבת להיות עירנית

אמא: "תקשיבו ילדים, כולכם שמתם לב שאבא לא פה, נכון?" הנהנו "אז ככה, הוא טס לניו-יורק בשביל קורס מזורז לעורכי דין.. הוא לא יהיה איתנו כמה חודשים ו-" היא נעצרה, מסתכלת על הרגל שלי שזזה בעצבנות "מה קרה?" היא הסתכלה עליי

ג'ניפר: "את באמת שואלת מה קרה?? מה שקרה זה שאני עזבתי את הבית שלי! את החברות שלי! את הבצפר שלי! את הלימודים שלי ואת כל החיים שלי בניו-יורק בשביל העבודה שלכם ועכשיו הוא חוזר לשם?! מה?!" ניסיתי להתאפק ולא לצעוק, זה לא הצליח לי, לכן לקחתי את התיק ויצאתי מהבית, התקדמתי לבצפר וקיבלתי הודעה

ג'וש "לאן הלכת?"

ג'ניפר "לבצפר"

ג'וש "את עובדת היום?"

ג'ניפר: "כן"

ג'וש "שוב עד 23:00?"

ג'ניפר "כן"

ג'וש: "שוב לשקר לאמא?"

ג'ניפר "כן" החזרתי את הפלאפון לתיק ונכנסתי לכיתה, התיישבתי בשולחן הקבוע שלי ושמעתי מוזיקה עד שמישהו הוציא לי את האוזניות "מה?!" צעקתי והרמתי את הראש, זה היה קמרון

קמרון: "את עובדת היום?" הוא התעלם מהצעקה שלי

ג'ניפר: "למה זה אמור לעניין אותך?" חזרתי לשכב על התיק

קמרון: "בשביל לדעת אם לבוא או לא" הוא התיישב על השולחן

ג'ניפר: "החלטה שלך"

קמרון: "בשביל להחליט אני צריך לדעת אם את שם או שלא" נאנחתי

ג'ניפר: "כן, אני שם, אתה יכול לעזוב אותי כרגע?"

קמרון: "לא"

ג'ניפר: "תודה" הוא גיחך ושיחק לי בחוט של האוזניות "דיי! זה מפריע לי" העייפות, העצבים והכל מתחברים

קמרון: "אוקיי אוקיי סליחה" הוא הרים ידיים כחף מפשע

ג'ניפר: "סליחה" נאנחתי "אני פשוט עייפה, זה הכל" הוא התיישב על הכיסא שלידי

קמרון: "עובדת עד מאוחר?" הנהנתי "ההורים שלך יודעים?" שתקתי "ג'נ?" הרמתי את הראש, בשנייה העיניים שלי הוצפו דמעות שלא ניתן להם אישור כניסה