פרק 19-חבר מהעבר

364 21 4
                                    

הוא לבש ג'ינס משופשף, חולצת טריקו פשוטה אבל שעליו כרגיל היא נראת מדהים, השיער החום שלו הורם לכרבולת מדהימה, עד עכשיו היה לו פוני אבל הוא שינה את זה.. העיניים הירוקות שלו התחזקו עם הצבע הירוק של החולצה, והחיוך שלו, החיוך הממיס שלו..

מקס: "ג'ני?" הוא חייך "את עדיין זוכרת אותי?" הוא חזר על דבריו

ג'ניפר: "מה אתה עושה פה?" הקול שלי נחנק והיה צרוד במעט

מקס: "לומד פה, כמוך" הוא חייך "מתרגשת?" הוא התקרב אליי ונרתעתי (?) זזה אחורה במעט

ג'ניפר: "תתרחק"

מקס: "את עדיין זוכרת לי את זה?"

ג'ניפר: "כן! אני עדיין זוכרת אותך, ועדיין זוכרת לך, ועכשיו תלך" הסתובבתי והוא תפס לי את היד, הוא הצמיד אותי אליו שהגב שלי נוגע בחזה שלו. שמתי לב שקימברלי ואוליביה נעלמו, איך הן יכולות להיעלם כ"כ מהר?? הרגשתי את הנשימות שלו. ואז שמעתי צעקה

לוקאס: "עזוב אותה!" הוא הביא למקס בוקס, הוא החזיר לו והם התחילו ללכת מכות.. ניסיתי להפריד אבל חטפתי בעצמי מכה, לוקאס עזב אותו ובא אליי. הוא הסתכל לי על העין ונגע בה קצת, זזתי אחורה, זה כאב

מקס: "את בסדר?"

לוקאס: "עזוב אותה! אין לך מה לחפש פה! עוף!" הוא משך אותי שאני יעמוד והתקדמנו לחדר. התיישבנו על המיטה והוא חיבק אותי "מי זה היה?" שתקתי "ג'ני"

ג'ניפר: "מקס"

לוקאס: "מאיפה את מכירה אותו? מה הוא רצה ממך?"

ג'ניפר: "אני.. כואב לי הראש, אני אספר לך אח"כ" כמובן שהוא לא קנה את זה, אבל הוא הניח לי לכרגע, הוא הביא לי מים ובנתיים גרייסי נכנסה

גרייסי: "ג'ני? מה קרה לך?" היא רצה אליי והתיישבה מולי

ג'ניפר: "מקס" לחשתי

גרייסי: "מה הוא עשה לך?"

ג'ניפר: "הוא פה.. הוא היה פה ולוקאס ראה אותו והם רבו, ניסיתי להפריד אבל חטפתי" שתיתי מהכוס מים שלוקאס הביא לי ונשענתי עליו

לוקאס: "גרייסי, מי זה מקס?" היא שתקה "נוו מי זה כבר?!" היא שוב שתקה

ג'ניפר: "אני אספר לך בערב, מבטיחה" הוא הנהן ונישק אותי בלחי

גרייסי: "טוב, אני הולכת להתקלח, יש לנו עוד שעה וחצי ואז אנחנו חייבים להיות שם בזמן" היא חיבקה אותי והלכה לעבר המקלחת

לוקאס: "את מבטיחה שתספרי לי?" הנהנתי לחיוב וקמתי, הולכת לעבר הארון בגדים ומוציאה משם משהו שאני אוכל ללבוש

-----השעה 19:00---

לקחתי את הפלאפון ויצאתי לעבר הים. קבעתי שם עם לוקאס.. התקדמתי וראיתי אותו יושב-שוכב על החול, נעזר בידיים שלו. נעמדתי מאחורייו ועצמתי לו את העיניים

Singing is my lifeWhere stories live. Discover now