Singing is my life

פרק 21-הבגידה

ג'ניפר: "בוקר טוב" חיבקתי את אמא ואבא והתיישבתי בשולחן האוכל

אבא: "בוקר טוב" חייכנו אחד לשני וג'וש ירד קצת אחריי. מרתה ומריה הגיעו והגישו לנו את ארוחת הבוקר שלנו

ג'ניפר: "תודה" חייכתי ולגמתי מכוס התפוזים שלי. עברו חודשיים מאז שעברנו לבית הזה.. היו כמה נסיונות התנקשות אבל לא הצלחנו לתפוס מי זה. הבית שהיה לנו מושכר בתור 'אכסניה' קטנה. אנחנו דואגים שהמטבח יהיה תמיד מלא. מריה בד"כ נמצאת שם ומבשלת ומסדרת את הכל. מרתה היא המנהלת של העוזרים. אם אפשר לקרוא לזה ככה.. עם הזמן אני מתחילה לשנוא את אדוארד. הוא פשוט קרצייה!! הוא נצמד אליי כל פעם. אני בקושי יכולה ללכת להתקלח בלי שהוא ידע למה ולאן אני הולכת! אם להגיד את האמת, השתנתי, מאוד! נעשתי יותר מפונקת. אבל זה הגיוני. פה מגישים לי את הכל, קונים לי הכל, מכינים לי הכל, אני בקושי עושה משהו שקשור לעבודות הבית. פעם בחודש מגיעה לולה. היא הקוסמטיקאית/משזיסטית (אין לי מושג איך כותבים, זאת שעושה מסאז') שלי. היא עושה לי הכל, משעעוה עד ציפורניים. ממסאז' עד טיפולי פנים. מהבוקר עד הלילה אני רק מתפנקת. הארון בגדים שלי מפוצץ!! קניתי כ"כ הרבה. לפעמים אני כ"כ כועסת על עצמי שהצלחתי להשתנות ככה. אבל ברגע שנותנים לך את זה את לא יכולה להישאר אותו דבר, יש לך עוזרת צמודה אז את לא תבשלי לבד כי בכל אופן, לא באלך להישרף או לשרוף את הבית. יש לך נהג פרטי אז את לא תבזבזי כסף על שיעורי נהיגה כי בכל אופן את לא יכולה לנסוע לבד, הוא תמיד יבוא איתך.

סיימתי לאכול ועליתי לחדר שלי. ראיתי שיש לי הודעה וקראתי אותה בלב

גרייסי "בוקר טוב בובה!! בואי ננצל את היום החופשי שלנו ונלך לים??" חייכתי

ג'ניפר "בוקר טוב גם לך! בכיף! תני לי חצי שעה ואני יוצאת"

הנחתי את הפלאפון על השידה והתקדמתי לעבר הארון. הוצאתי את הביקיני הסגול שלי, שורט ג'ינס שגופייה רופפת שעוברת את השורט. התלבשתי מהר והתארגנתי. שמתי בתיק מגבת, פלאפון, מפתחות, בקבוק מים וכסף ויצאתי מהחדר

ג'ניפר: "אמא! אני יוצאת עם גרייסי לים"

אמא: "בסדר, תודיעי לאדוארד" נאנחתי והתקדמתי לחדר השומרים. דפקתי פעמיים על הדלת ופול פתח, פול זה השומר ראש של ג'וש.

ג'ניפר: "אד פה?"

פול: "כן, שנייה. אדו!!" הוא צעק ואז אדוארד נעמד מול הדלת

ג'ניפר: "אני יוצאת לים"

אדוארד: "אנחנו. אני יוצא. שנייה" הנהנתי וגלגלתי עיניים. אין לי כוח לשטויות האלה. ירדתי ללובי של הבית ואחרי 2 דקות גם אדוארד ירד. נכנסנו למכונית והתחלנו לנסוע.
הוא הוריד אותי בכניסה לים וירד גם. התקדמנו לעבר גרייסי
גרייסי: ״היייי״ התחבקנו
ג׳ניפר: ״מה קורה ??״
גרייסי: ״מדהים! בואי״ שמנו את התיקים שלנו על כיסא ושכבנו על המיטות שיזוף.
ג׳ניפר: ״הוא מאחוריי?״
גרייסי: ״ברנדון?״ צחקתי. המצאנו לו שם בשביל שנוכל לרכל עליו גם שהוא לידי. שזה תמיד
ג׳ניפר: ״כן״ נרגעתי קצת
גרייסי: ״כן, כהרגלו״ גלגלתי עיניים
ג׳ניפר: ״בואי נכנס״ קמנו מהמיטות והתקדמנו לעבר הים. צחקנו והיה נחמד. ריכלנו על ארדוארד קצת
גרייסי: ״היי זה לא לוקאס?״ היא הסתכלה מאחוריי, הסתובבתי וראיתי אותו שם, בים גם.
ג׳ניפר: ״אני אלך להגיד לו שלום״ חייכתי ובאתי להתקדם. אבל משהו קטע אותי.. אוליי העובדה שהוא התנשק עם מישהי, אוליי העובדה שהחברה שלי התנשקה איתו. אני לא יודעת, אוליי גם שתי העובדות יחד. נשארתי לבהות בהם
גרייסי: ״מצטערת. בואי נלך לחוף״ התקדמתי אליהם מתוך המים, פעולה שקשה במיוחד אם את עצבנית ! הם דיברו אחד עם השני מחויכים. העפתי כאפה ללוקאס והסתכלתי על קימברלי בכעס. הסתובבתי והלכתי משם, אף אחד לא ניסה לעצור אותי.
הגעתי לחוף, התנגבתי קצת במגבת ונשכבתי על המיטות
גרייסי: ״את רוצה שנחזור?״
ג׳ניפר: ״לא״ ניסיתי לעצור את הדמעות שעמדו להתפרץ ״אני לא אתן לו את התענוג לראות אותי בורחת״ שמתי את הכובע הגדול עם השוליים הרחבות על הפנים והסכמתי לשמש לשזף אותי.
הרגשתי טיפות מים, הורדתי את הכובע וראיתי את לוקאס, החזרתי את הכובע והוא הוריד אותו שוב
ג'ניפר ״דיי״
לוקאס: ״לא דיי״ הוא תפס את היד שלי שבאה להחזיר את הכובע למקומו ״אני מצטער, אנחנו.. אנחנו יכולים לדבר??״
ג׳ניפר: ״לא, עכשיו לך״
לוקאס: ״יופי, אז תקשיבי-״ הוא בא להמשיך לדבר אבל קטעתי אותו, קמתי מהמיטה והתלבשתי.
גרייסי: ״הולכים?״
ג׳ניפר: ״כן, לא באלי להידבק בקרציות״
לקחתי את בתיק שלי והתקדמתי לעבר האוטו, משאירה את לוקאס מאחור.
----
קיבלתי מלא הודעות, מלוקאס, מקימברלי. התעלמתי מכולן וכיביתי את הפלאפון. החלפתי מהפיג׳מה שלי לשורט ג'ינס ולגופייה נופלת סגולה, שמתי בתיק מכנס שוק שחור, גומייה, אייפוד ומטען. התאפרתי קצת, רק כדי להסתיר את הנפיחות שלי בעיניים ויצאתי מהחדר
ג׳ניפר: ״ארדוארד !!״ הוא נעמד לידי אחרי 3 שניות ״אני צריכה שתסיע אותי לאיפשהו״ הוא הנהן ונכנסנו לאוטו, הבאתי לו את הכתובת ונכנסתי. הוא נשאר בחוץ. נכנסתי לחדר. אויי הסטודיו שלי. כמה התגעגעתי!! החלפתי במהירות למכנס שוק שהבאתי איתי, חיברתי את האייפוד לרמקול שהיה שם והתחלתי לרקוד.
-כעבור יומיים-
לוקאס; ״בבקשה ג׳ני! תקשיבי לי שנייה. זה לא כמו שזה היה נראה״ התעלמתי ממנו שוב והתקדמתי לעבר שער הבית-ספר
קימברלי; ״ג׳ניפר !!״ היא נעמדה מולי
ג׳ניפר: ״תסבירי לי רק למה, את עברת לפה בשביל לוקאס?״
קימברלי: ״לא!״
ג׳ניפר: ״אז ?״
קימברלי: ״זה מסובך״
ג׳ניפר: ״שום דבר לא מסובך״
קימברלי: ״הכרנו בטיול!״ היא פלטה לשנייה וראיתי את לוקאס פוער את עיניו
ג׳ניפר: ״מהטיול אתם ביחד?״
קימברלי: ״לא״
ג׳ניפר: ״כמה זמן זה?״
לוקאס: ״ג'ני ע-״
ג׳ניפר: ״כמה זמן!?״ צעקתי
קימברלי: ״חודש״
ג׳ניפר: ״הבנתי״ יצאתי משער הבית-ספר
ונכנסתי למכונית של אדוארד. הוא שאל מה קרה אבל התעלמתי, לא היה לי כוח אליו, מצטערת..
***********************************
בנות להמשיך את הסיפור ?
אני מרגישה פשוט שזה לא ממש קשור למה שהתכוונתי לכתוב עליו ..