Singing is my life

פרק 24- התאונה חלק ב׳

״ג'ניפר ? אם את שומעת אותי תפתחי את העיניים״ ניסיתי להזיז אותם, אבל לא ראיתי כלום עדיין.
״יופי, כל הכבוד.. עכשיו. אם את שומעת אותי, תזיזי-״ כל הכבוד ? אני לא הצלחתי לפתוח את העיניים איך כל הכ- שיט!
״ג׳ניפר? תזיזי את הרגל..״ לא הצלחתי ״אוקיי, זה לא טוב״
״ג'ניפר? תנסי לדבר״
הרגשתי סחרחורות
״היא שוב נהיית חיוורת!״
התעלפתי כנראה..
----
פקחתי את עיניי וראיתי אור לבן, חזק ומסנוור. האחות עמדה מולי וחייכה
האחות: ״ג'ניפר?״
ג׳ניפר: ״כן״ לחשתי בקול בלתי נשמע כמעט
האחות: ״אם את שומעת אותי תמצמצי״ מצמצתי
האחות: ״תזיזי את יד ימין למעלה״
המשכתי לעשות את מה שהיא אומרת לי ועשו לי קצת בדיקות..
אחרי שעה וחצי בערך נתנו לי לנוח. אמרו לי שיש 2 אנשים בחוץ שמחכים לי כבר במשך כל השהייה שלי פה אם אני מוכנה לתת להם להיכנס ואישרתי.
ראיתי את שון נכנס ואחריו ראיתי את מקס.. מה הוא עושה פה ??
מקס רץ אליי וחיבק אותי
ג׳ניפר: ״אתה מוחץ אותי״ הוא עזב אבל נשאר קרוב אליי. תוך שניות הרגשתי את השפתיים שלו נחות בעדינות על השפתיים שלי . זזתי בזהירות ממנו
מקס: ״מצטער, זה לא היה לעניין.. מצטער״ הרגשתי את הבטן שלי מתהפכת זאת הייתה הרגשה מדהימה!
ג'ניפר: ״מה קרה לי? למה הגעתי לפה ? כמה זמן הייתי ככה?״
מקס: ״דרסו אותך...״ הוא שתק
ג׳ניפר: ״מי?״
מקס: ״לא יודעים״
ג׳ניפר: ״כמה זמן אני פה ?״
מקס: ״מחר זה חודש״
ג׳ניפר ״מה!?״ פערתי את עיניי
מקס: ״כן.. לא התעוררת שבועיים בערך. אח״כ קמת, ואז התעלפת ושוב לא התעוררת שבוע וחצי ״
ג׳ניפר: ״תודה״
מקס: ״על מה?״
ג׳ניפר: ״שאתה פה .. שהיית פה כל הזמן הזה״
הוא חייך
מקס: ״אין בעד מה״
שון: ״למה?״ הוא התחיל לדבר משום מקום
ג'ניפר: ״מה למה?״
שון: ״למה הלכת לבד!? למה לא אמרת כלום?! את יודעת שאני צריך להיות צמוד אלייך 24/7 אז למה את עושה את זה !?״
ג׳ניפר: ״א.. אני מצטע-״
שון: ״לא ! אל תגידי עכשיו שאת מצטערת כי-״
מקס: ״היי תרגע אחי״
שון: ״אני לא ארגע! את כמעט מתת! למה את עושה דברים בלי לחשוב למה את פ-״
מקס: ״שון אל תצעק.. דיי..״
שון: ״את לא מעריכה כלום ! את פאקינג לא יודעת להעריך שום דבר שיש לך בחיים!״ הוא יצא מהחדר, משאיר אותי בוכה ואת מקס מחבק אותי .
מקס: ״שש דיי. אל תבכי.. הוא פשוט דאג לך״ הנהנתי
ג׳ניפר: ״אבל הוא צודק. הייתי מטומטמת שעשיתי את זה״
מקס: ״אל תגידי את זה לעצמך״
ג׳ניפר: ״מתי אני חוזרת הביתה?״
מקס: ״עוד שעה נקבל את התוצאות של הבדיקות שעשו לך מקודם.. אם הם יצאו בסדר אז מחר את כבר יכולה להשתחרר אם לא אז.. נראלי ששבוע הבא״
ג׳ניפר: ״למה אתה פה?״ שאלתי ומיד לאחר מכן התחרטתי
מקס; ״מזא?״
ג׳ניפר ״כלום.. לא, לא חשוב״
מקס: ״מזא למה אני כאן? כי את חשובה לי, כי אני.. אממ״
ג׳ניפר: ״אתה אמללת לי את החיים כל השנים שעברו, איך אני חשובה לך?״
מקס: ״ג'ני, אני באמת מצטער.. אני לא התכוונתי לעשות לך את זה. אני באמת דואג לך.. את חשובה לי ואני .. אני אוהב אותך״
לא! אל תאמיני לא! אל תפלי לזה שוב.. תזכרי מה קרה בכיתה ו׳ ! ג'ני אל תתני לו לפגוע בך שוב ..
ג'ניפר: ״אוקיי..״
מקס קם מהכיסא שלו והסתובב בעצבים בחדר
ג׳ניפר: ״אתה לא מתכוון לכעוס עליי בגלל זה, נכון? זה דבילי״
מקס: ״אני אומר לך שאני אוהב אותך ומה שיש לך להגיד לי זה אוקיי!?״
ג׳ניפר: ״אז מה אתה רוצה שאני אגיד?? שאני לא? שמה?״
מקס: ״אבל את כן! ושנינו יודעים את זה״
ג׳ניפר: ״לא אני לא״
מקס; ״את כן.. מה עם כיתה ז'? ח'? מה ע-״
ג׳ניפר ״זה היה .. פעם״ הוא שתק ״מצטערת״
מקס: ״אני מצטער״ הוא יצא מהחדר
ג׳ניפר: ״אוחחחח!״
הדלת נפתחה ונכנס לבפנים מישהו שנראה בן 18/19, היה לו שיער חום ועיניים ירוקות מדהימות! הוא הסתכל עלי היד שלי שהייתה עם גבס ועל הרגל שלי שגם הייתה עם גבס. הוא בהה לי במצח שכנראה גם שם היו שריטות. הוא התקרב אליי למיטה ולא הפסיק להסתכל עליי
ג׳ניפר: ״אממ מי אתה ?״
״אני מצטער, אני ליאם״ הוא אמר ונעמד ליד הכיסא
ג׳ניפר: ״אממ הי.. ו..? אפשר לשאול למה אתה פה ?״
ליאם: ״אני.. אני זה שדרס אותך״ הוא השפיל מבט ״א..אני מצטער.. פחדתי לבוא.. הייתי נכנס לבית חולים, שואל בקבלה אם את עדיין פה ויוצא. לא הייתי מסוגל לראות אותך. אני ממש ממש מצטער.
הייתי שיכור, ולא ידעתי מה לעשות אז המשכתי לנסוע״ הייתה שתיקה של כמה דקות ״אה, ואל תדאגי. אני התוודתי כבר במשטרה״
ג׳ניפר: ״אה, אממ זה..״
ליאם: ״אני יכול לעשות בשבילך עוד משהו?״
ג׳ניפר: ״לא, זה בסדר.. תודה .. באמת..״
הוא חייך, פאק יש לו חיוך מושלם!!!
ליאם: ״אוליי תספרי לי קצת על עצמך?״
ג׳ניפר: ״ואתה גם מספר אח״כ ?״
ליאם: ״את קודם״ צחקתי והתחלתי לספר לו על עצמי. סיפרתי לו על הכל!! על לוקאס, על מקס על כולם! והוא, הוא היחיד שסיפרתי לו שאני שרה ורוקדת..
ליאם: ״אז תשירי לי משהו..״
ג׳ניפר: ״לא, אני לא שרה כרגע.. יש לי קול מזעזע״
ליאם: ״אויי תשתקי, לא מאמין לך״
ג׳ניפר: ״אני גם צרודה״
ליאם: ״לא נורא.. נוווו בבקשה, בשבילי״ הוא עשה פרצוף מתחנן