Singing is my life

פרק 26-שינויים

הוא הסתובב וראיתי את שון !
ג׳ניפר: ״מ.. מה אתה עושה פה?״ הוא לא ענה ופרם לי את הקשרים. הוא משך בידיי ורצנו מחוץ ליער..
שון: ״כנסי״ הוא פתח את הדלת של המכונית
ג׳ניפר: ״איך ידעת שאני פה ?״ הוא שתק שוב ״שון תענה לי !״
שון: ״עכבתי אחרייך!!״ הייתה דממה לכמה שניות ״שמתי לך מצלמות בחדר ועכבתי אחריי כל צעד שלך.. ״ הוא התחיל לנסוע
ג׳ניפר: ״למה?״
שון: ״כי זה התפקיד שלי״
ג׳ניפר: ״אבל אני צרחתי עלייך, אתה צרחת עליי״
שון: ״ו..?״
ג׳ניפר: ״תודה״
שון: ״את יודעת מה הקוד?״
ג׳ניפר: ״של מה?״
שון: ״של הכספת״
ג׳ניפר: ״כן״ בלעתי את רוקי
שון: ״אז אתם צריכים לשנות אותו״
ג׳ניפר: ״הוא קשה, לא יצליחו לעלות עליו״
שון: ״ובגלל זה עלו עלייך״
ג׳ניפר: ״טוב, אני לא קשורה לזה״ הוא שתק..
ככה הנסיעה המשיכה, שמעו רק את הרעש של המזגן של האוטו.
עברנו את המלון
ג׳ניפר ״אממ שון? עברנו את המלון״
שון: ״אני יודע״
ג׳ניפר: ״לאן נוסעים?״
שון: ״למקסיקו״
ג׳ניפר: ״מה!? אבל אני לא רוצה לחזור!!״ הסתכלתי על המושבים האחוריים והיו שם המזוודות שלי
שון: ״אז בואי, נחזור ליער. תחזרי לליאם. שיתעלל בך איך שהוא רןצה! במכות, בבכי, באו-״ הוא בא להמשיך אך קטעתי אותו
ג׳ניפר: ״טוב טוב״
שון: ״בואי נרד״ הוא יצא מהאוטו ונכנסנו לעבר השדה תעופה
-באוטו חזרה הביתה-
שון: ״את יודעת שאת צריכה לעשות עם עצמך משהו״
ג׳ניפר: ״מה?״
שון: ״בקשר לשירים״
ג׳ניפר: ״איזה שירים?״ ליבי פעם בחוזקה
שון: ״שאת כותבת״ בלעתי רוק
ג׳ניפר ״איזה שירים אני כותבת?״
שון: ״במחברת שלך ג'ני״
ג׳ניפר: ״אל תקרא לי ג'ני, אני לא אחת החברות שלך.. אתה עובד אצלי״ העברתי נושא
שון: ״אל תעברי נושא״
ג׳ניפר: ״אני לא כותבת שירים״ הוא שלף מחברת מהאוטו ״מה זה?״ העמדתי פנים
שון: ״אתה, ששומר עליי מכולם. אתה, שדואג לי יותר מכולם. אתה, שהאמנת בי מאז ומעולם״ הוא דיקלם לי חלק מהשיר שלי ״לא מוכר לך קצת?״
ג׳ניפר: ״לא״
שון: ״לעזאזל ג'ני תפסיקי לשקר כבר!״
ג׳ניפר: ״טוב! אז אני שרה!״ פלטתי בצעקה. ואז הבנתי שזה לא מה שהוא אמר.. הוא אמר שאני כותבת. פאק!
שון: ״את גם שרה?״
ג׳ניפר: ״התכוונתי לכותבת שירים״
שון: ״אז תשירי לי שיר כלשהו שכתבת״
ג׳ניפר: ״פחח חי בסרט״
שון: ״על מה מתערבים שאת עוד תשירי לי ?״
ג׳ניפר: ״על מה שבאלך, זה גם ככה לא יקרה״
שון: ״נשיקה״ הסתכלתי עליו והוא המשיך בנסיעה אך כנראה קלט את המופתעות שלי ״מה אכפת לך? ׳זה גם ככה לא יקרה׳ ״ הוא צטט אותי
ג׳ניפר: ״התערבנו״ הוא החנה את האוטו וירדנו ממנו.. נכנסתי הביתה ואף אחד לא היה שם ״איפה כולם״ הסתובבתי לשון
שון: ״הלכו לקולנוע עם רייצ'ל. וג'וש עובד״
ג׳ניפר: ״וואו ממש מודע להכל״ גלגלתי עיניים ועליתי לחדר שלי . הוא נשאר בדיוק כמו שעזבתי אותו. לא פרקתי את המזוודות כי נשארו לי עדיין מלא בגדים גם בארונות. נכנסתי למקלחת. ופתאום האורות כבו! אם לא סיפרתי, אני פחדנית, מאוד!! סגרתי את המים ומהר התנגבתי. לבשתי מהר חולצה שגדולה עליי, פתחתי את הפנס באייפון וירדתי לבחוץ
ג׳ניפר ״שון!!״ הוא לא ענה ״שון!! בבקשההה תענה לי!״
שון: ״אני במטבח״ התקדמתי אליו בחשש ופתחתי את המטבח שהיה מואר בנרות. היה פתאום רעש וקפצתי על שון בחיבוק פוחד, הוא צחק וחיבק אותי בחזרה
ג׳ניפר: ״אל תצחק עליי״
שון: ״מצטער״ הוא ניסה להתאפק ״בואי, הכנתי לאכול״ הנהנתי והתנתקתי ממנו. ישבנו בשולחן וכל שנייה ובכל רעש קטן קפצתי
שון: ״טוב מה?״
ג׳ניפר: ״מה?״
שון: ״תפסיקי לרעוד״
ג׳ניפר: ״אני פוחדת״
שון: ״אני אלך לסדר את זה מהארון בחוץ״
ג׳ניפר: ״לא!״ צרחתי ותפסתי בידו ״אל תשאיר אותי לבד״
שון: ״תרגעי, 2 דקות אני חוזר״
ג׳ניפר: ״30 שניות״
שון: ״דקה וחצי״
ג׳ניפר: ״40 שניות״
שון: ״דקה ו-״
ג׳ניפר: ״דקה״
שון: ״דקה״ חייכתי והוא יצא
-אחרי 2 דקות-
האור נדלק ושון נכנס
ג׳ניפר: ״אתה יודע, זה לא היה דקה ! גם לא דקה וחצי ! וגם לא 2 דקות ! זה היה 5 דקות !! ו- אתה מקשיב לי בכלל!?״ הוא בהה בי, הסתכלתי על עצמי ואז הבנתי שאני עם חולצה שבקושי מכסה לי חצי ירך. משכתי את החולצה ללמטה, מנסה לעשות אותה ארוכה יותר וחזרתי לשבת
שון: ״אהה.. מצטער..״ הוא הסמיק
ג׳ניפר: ״א-״ רגע! שון הסמיק !? אומיגאדדדד! דבר כזה לא קורה !! ״תודה על האוכל. ועל החשמל״ חייכתי ועליתי מהר לחדר שלי
מה עשיתי עכשיו !? למה עליתי ?! פאק, ג׳ניפר! את מוזרה !! .
נשכבתי על המיטה
הדלת של חדרי נפתחה, אך מכיוון ששכבתי על הבטן אז לא ראיתי מי נכנס
הוא התיישב על המיטה גורם לי להסתובב. שון.
התיישבתי מנסה למשוך את החולצה. בהינו אחד בשני כמה דקות. ראיתי שהוא מתקרב אליי אבל קפאתי, לא יכלתי לזוז/ להגיב. הרגשתי את השפתיים שלו מתמזגות עם השפתיים שלי. נשכבתי על המיטה שהוא מעליי אך עדיין יושב..
העפתי אותו מעליי
ג׳ניפר: ״מה נראה לך !?״ הוא היה נראה מופתע.
טוב, גם אני ! לפני שנייה נישקתי אותו ועכשיו העפתי אותי
שון: ״תודי שאהבת״
ג׳ניפר: ״לא! אני לא״
שון; ״את כן, אחרת לא היית ממשיכה״
ג׳ניפר: ״אני לא! תצא לי מהחדר״
שון: ״עד שלא תודי, אני לא יוצא״ הוא נשכב על המיטה
ג׳ניפר: ״אני אצרח״
שון: ״אין אף אחד בבית״ הוא צחק
ג׳ניפר: ״אני יאשים אותך בתקיפה מינית״
שון: ״אני יאשים אותך בגניבה״
ג׳ניפר: ״בחיים לא גנבתי״
שון: ״זה מילה שלך נגד מילה שלי״
ג׳ניפר: ״בוא נתערב שלי יאמינו״
שון: ״דרמה קווין״ הוא מלמל ויצא.
ג׳ניפר: ״מה הקשר!?״ צעקתי אליו והוא לא ענה
ישבתי על המיטה, מחבקת את הדובי שלי ומחייכת לאוויר.
לעזאזל ג'ני מה הולך איתך בזמן האחרון !?
פתאום הפלאפון שלי צלצל, מספר לא מזוהה. מי זה כבר יכול להיות !? אף אחד לא מדבר איתי ..
~השיחה~
ג׳ניפר: ״הלו?״
״ג'ני??״ הקול מהצד השני קרא
ג׳ניפר: ״מי זה !?״
״וואו, פוגע. אין לך את המספר של ה-BFF שלך ?״
ג׳ניפר: ״אוליי כי ה-BFF שלי נטשו אותי״
סטייסי: ״אז את קוראת לחברה שלך מכיתה א' זאת שזוכרת את כל החיים שלך כמו את הכף יד של עצמה. למקרה ששכחת את השם- סטייסי.
נוטשת !?״
ג׳ניפר: ״כנראה״
סטייסי: ״וואו ג'ני מה יש לך !? מה זה התקיפות הזאת !? השתנית..״
ג׳ניפר: ״אני לא השתנתי, אלה אתן. איך חלקתי איתכן כ"כ הרבה.. ״
סטייסי: ״אנחנו !? את נעלמת למקסיקו. התיידדת עם חברים חדשים ושכחת לגמרי ממנו. אח״כ עשית טובה וחזרת לניו-יורק ואז ברחת לאיזה חור״
ג׳ניפר: ״אהה באמת !? כי אני זוכרת את אותו יום שפרצו לי לבית, שלחתי לך הודעה ואפילו לא טרחת להגיב עלייה! את יודעת, היום כמעט רצחו אותי ! את יודעת ?!
אל תקראי לי נוטשת, אלה אתן בלבד !
את לא יודעת כמה עבר עליי השנה. זה היה פשוט סיוט בשבילי..
איפה החברות שלי ?! בחיים של עצמן..
את יודעת איך זה לעבור לבד לארץ אחרת, למקום אחר, בלי אף אחד ! להתחיל הכל מ-0 ואז אומרים לך, אויי לא. חמודה, אנחנו חוזרים לניו יורק. העבירו לנו את הפאקינג משכורת לשם! או ללכת לטיול שנתי, להיות בטוחה ש-ווהו הולך להיות מהנה סוף! ולגלות שגם האקס המסריח שלך נמצא שם!
או אחרי כל זה לחזור הביתה ולמצוא את חבר שלך, זה שכל פעם מחדש הצהיר על אהבתו בפנייך מתנשק עם אחת החברות שלך!
אח״כ לגלות שמאיימים על המשפחה שלך.
בסוף גם חוטפים אותך, דורסים אותך. את נמצאת במצב של סכנת חיים ואז שאת משתחררת מנסים לרצוח אותך..
אז אוקיי סטייסי! אני נוטשת״
~סוף שיחה~
העפתי את הפלאפון על הספה ופרצתי בבכי. ידיים חיבקו אותי
ג׳ניפר: ״תעזוב אותי !!״ צרחתי בלי קול.
״נסיכה שלי, מה יש לך?״ אויי כמה התגעגעתי לקול הזה !! הסתובבתי אליו וחיבקתי אותו כ"כ חזק !!
ג׳ניפר: ״ג'וש תעזור לי! בבקשה!!״ הרטבתי לו את החולצה עם דמעות
ג׳וש: ״מה קרה קטנה ?״
ג׳ניפר: ״דיברתי עם סטייסי. נמאס לי ג'וש כולם מעמידים פנים..״
ג׳וש: ״את רוצה לספר לי מה קרה ?״
------
ג'וש: ״וואו״ היה הדבר היחיד שהוא הוציא מהפה אחרי שסיפרתי לו את כל מה שקרה לי ..
ג׳ניפר: ״אבא ואמא פה ?״
ג'וש: ״ג׳ניפר לא שמעת?״
ג׳ניפר: ״שמעתי מה?״
ג׳וש: ״אבא.. אבא ואמא התגרשו. אבא לא גר פה יותר..״
ג׳ניפר: ״מה !? למה ?!״
ג׳וש: ״הם רבו מלא.. זה היה עדיף לכולנו״
ג׳ניפר: ״איפה אמא ?״
ג׳וש: ״עם רייצ'ל, הם רואות טלוויזיה״
ג׳ניפר: ״אתה יכול להשאיר אותי לבד?״
ג׳וש: ״לא ״
ג׳ניפר: ״למה לא ?״
ג׳וש: ״אני לא סומך עלייך מספיק״
ג׳ניפר: ״אני הבטחתי לך שאני לא יעשה את זה יותר.. תסמוך עליי״
ג׳וש: ״לא כרגע, לא אחרי כל מה שקרה״
ג׳ניפר: ״בבקשה, אני רק רוצה להתפרק״
ג׳וש: ״באיזה צורה?״
ג׳ניפר: ״לישון״
ג׳וש: ״זה לא לישון.. את לא מתפרקת שאת ישנה, שנינו יודעים את זה״
ג׳ניפר: ״טוב אז תכין לי משהו טעים לאכול״
ג׳וש: ״אבל אז את תישארי לבד״
ג׳ניפר: ״אז אני אבוא איתך״
ג׳וש: ״אוקיי״
-כעבור חודש וחצי-
ג׳וש: ״את מוכנה?״
ג׳ניפר: ״מוכנה״ חייכתי. ג׳וש הרים את המזוודות שלי, אני לקחתי כמה תיקים ויצאנו מהחדר.
אמא: ״בואו חמודים״
"Los Angeles here I come"
נכנסנו לתוך המונית ונסענו לכיוון השדה תעופה, להתחיל מחדש את החיים שלנו....