המכונות התחילו לצפצף
הרגשתי את היד שלה לוחצת את ידי והיא התחילה להתנשם בכבדות, צרחתי מתוך אינסטינקט
״תקראי למישהו !״ אמא שלה יצאה מהחדר ותוך חצי דקה נכנס לחדר הרופא, הוא ביקש ממנו לצאת ועשינו כדבריו. קמרון הסתכל עליי בדאגה, הוא לא הבין מה קרה. התחלתי לבכות והוא משך אותי לחיבוק. בכיתי לתוכו בחיבוק, הוא לא אמר כלום, רק חיזק את החיבוק. רק עכשיו הבנתי כמה הוא היה חסר לי.
הרופא יצא מהחדר והתחיל לדבר ״היא התעוררה. אתם יכולים להיכנס אבל אחד אחד״ הסתכלנו לכיוון של אמא שלה והיא הנהנה ונכנסה לחדר. התיישבנו בכיסאות בלובי שהראש שלי היה על הכתף של קמרון וניגבתי את הדמעות.
״אני אלך להביא לשתות״ הנהנתי והרמתי את הראש ממנו הוא הלך והשאיר את הפלאפון אצלי. הוא חזר עם 2 כוסות אייס קפה והגיש לי אחת ״תודה״ חייכתי ושתיתי מהכוס קצת. הוא התיישב וחזרתי לשים את הראש עליו. הוא חיבק אותי מהמותן ונשארנו לשבת ככה. שותקים.
-בוקר-
פקחתי את עיניי וראיתי מקום מוזר. אחרי דקה נזכרתי בכל מה שקרה אתמול. ״התעוררת״ הרמתי את הראש וראיתי את קמרון יושב לידי, חייכתי והנהנתי. ״אני אביא לך משהו לאכול? לשתות?״ הנהנתי לשלילה.
״טוב, רק שתדעי שהבנות אמורות לבוא כל רגע״ הוא נעמד ואני נשמתי עמוק.
אמא של גרייסי יצאה מהחדר שלה והסתכלה עליי ועל קמרון ״מצטערת.. היא רוצה לדבר רק עם קמרון״ הנהנתי לחיוב והוא נכנס לחדר שלה. באותו רגע כל הבנות נכנסו ללובי והסתכלו עליי במבט של- 'מה לעזאזל את עושה כאן?!' התקדמתי לעבר החלון, שהיה רחוק מכולן והסתכלתי על המכוניות הנוסעות.
הדמעות נפלו מעיניי. הכל בגללי! ה-כ-ל-! אם הייתי נשארת כאן אוליי זה לא היה קורה. הרגשתי זוג ידיים על המותניים שלי, מחבקות אותי. הסתובבתי ועיניי פגשו את קמרון. ״איך היא?״ שאלתי בחשש
״היא בסדר, היא מרגישה יותר טוב היא-״ קטעתי אותו ״היא יודעת שאני פה? היא באמת לא רוצה לראות אותי? ״ פרצתי בבכי והוא עטף אותי בחיבוק ענק. ״דיי קטנטנה, אל תעני את עצמך״ התנתקתי מהחיבוק וראיתי את הבנות מסתכלות עליי. עזבתי את קמרון ורצתי מחוץ לבית חולים. התיישבתי על אחת האבנים שהיו שם ובכיתי שוב. אחרי כמה דקות שאני בוכה הרגשתי כמה זוגות ידיים מחבקות אותי. הרמתי את ראשי וראיתי את כל הבנות סביבי. חיבקתי אותן בחזרה ובכינו כולנו ביחד.
״בואי, ניכנס ביחד״ אנאבל אמרה והנהנתי לשלילה
״לא, היא לא רוצה לראות אותי״ מלמלתי בכאב
״ננסה, בואי״ הן משכו אותי ועלינו לחדר שלה. נכנסנו שאני אחרונה, הן קפצו עלייה בחיבוק ענקי ואני נשארתי בצד. היא הסתכלה עליי בשאלה ולא הגבתי.
YOU ARE READING
Singing is my life
ChickLitהסיפור מספר על ג׳ניפר. ילדה בת 16 שמסתירה את האהבה הגדולה שלה למוזיקה מכולם ! מה יקרה כאשר מישהו יגלה ? היא תתמודד עם הלחץ של אחרי ? ועוד בתקופה הקשה של חייה .. קריאה מהנה ! ~~~~~~כל הזכויות שמורות למשתמש~~~~~~
