Singing is my life

פרק 37- אהבה או אכזבה

שון הסתכל עליי וחייך

״אני חושבת שאתה צריך ללכת כרגע״ אמרתי בלחש, משפילה את ראשי, מבוישת.

״מה?״ הוא הסתכל עליי וגיחך ״את צוחקת, נכון?״ הרמתי את מבטי אליו, החיוך שלו נעלם..

״אני ממש לא מבין אותך ג'ניפר! ממש לא״ הוא קם מהספה ויצא מהבית. אוףףףףף !!!

הסתכלתי על השעון והשעה הייתה כבר 22:30

שלחתי הודעה לאנאבל ׳מה קורה?׳

אחרי דקה היא ענתה ׳בסדר. מה איתך? הייתי היום אצלך בבית ולא היית שם׳

ג׳ניפר ׳כן, הייתי אצל אבא שלי׳

אנאבל ׳אה איך היה?׳

ג׳ניפר ׳אממ היה בסדר אפשר להגיד׳

אנאבל ׳למה *היה* בסדר?׳

ג׳ניפר ׳כשחזרתי הביתה שון היה פה, והיה ממש נחמד וישבנו ביחד עם רייצ׳ל ואכלנו פיצה והכל. אבל אחרי שהיא נרדמה ישבנו לבד.. והתנשקנו .. ׳

אנאבל ׳אז אתם ביחד עכשיו????׳ היא הוסיפה מלא סמיילים מחייכים

ג׳ניפר ׳לא״ הוספתי סמיילי עצוב

אנאבל ׳למה לא??׳

ג׳ניפר ׳כי אני סתומה׳

אנאבל ׳זה ממש לא נכון.. את בבית עכשיו?׳

ג׳ניפר ׳כן׳

ניגבתי את הדמעות שהיו לי על הלחיים, הרמתי את המגש של הפיצות לפח והדלת נפתחה.

אנאבל נכנסה ממנה עם פיג׳מה

״מה קורה?״ היא שאלה

״אני לא יודעת.. אוףף למה אני לא מצליחה להשלים עם העובדה שאני באמת אוהבת אותו??״ נשברתי והודתי בזה. כן, אני ג'ניפר וולן מאוהבת בשון ווקר !!

״מה אמרת לו?״ היא שאלה והסברתי לה מילה במילה מה היה מאז שחזרנו הביתה..

״אני חושבת שאני פשוט מפחדת להיפגע שוב..״ אמרתי

״את חייבת להבליג ג׳ני.. התחלת דרך חדשה. תעיזי״ היא אמרה

״כנראה ..״ מלמלתי ״תודה שבאת לפה, עם פיג׳מה״ היא צחקה.

״את רוצה להישאר לישון פה?״ שאלתי והיא הנהנה

״אני אביא לך כרית ושמיכה״ אמרתי והובלתי אותה לחדר שינה השני. התחבקנו והלכתי לחדר שלי, החלפתי לפיג׳מה הקצרה שלי ונכנסתי מתחת לשמיכה מתכרבלת עם רייצ׳ל.

-בוקר-

״ג׳נייייי יש לך פלאפון!!״ שמעתי צעקות מעל ראשי. פתחתי את עיניי ורייצ׳ל עמדה מולי עם הטלפון של הבית

״מי זה?״ אמרתי בקול צרוד של בוקר

״אנאבל״ היא אמרה והגישה לי את הפלאפון, עניתי