הסוטה המתוק שלי [מתורגם לעברית]

פרק 8

את רצה מהר לבית חולים ורואה אותו שוכב במיטה שלו..
ג'ונגקוק: "אה את באת..?"
הוא מחייך. את רואה הרבה חתכים וחבלות על כל הגוף שלו..
את: "כן ברור שבאתי.. מה קרה? אתה בסדר?!"
את פתאום נזכרת מה קרה עם יונגי אחרי שהוא התקשר..
___
יונגי: "את לא באמת מתכוונת ללכת, נכון..?"
את: "ברור שאני כן.. הוא פצוע!"
יונגי: "הוא פתטי.." *מעוצבן*
את: "רק בגלל שנייכם לא מסתדרין לא אומר שאני לא יכולה להיות ידידה של שנייכם. אז תתמודד עם זה"
יונגי: "אני לא סומך עליו.. הוא חשדן.."
את: "ואתה הזוי.. ביי עכשיו.."
___
ג'ונגקוק: "כן אני בסדר.."
ג'ונגקוק: "אני לא סומך על יונגי.. הוא חשדן."
את: "באמת? באיזה צורה?"
את יושבת על כיסא ליד המיטה שלו ומקשיבה..
ג'ונגקוק: "הוא כל הזמן לידך.. הוא לא יתן לאף אחד להיות לידך לבד.. ממש חשדן.."
לפני שאת מספיקה לענות, את רואה מישהו נכנס לחדר, זה יונגי.
את: "יונגי..? למה את כאן?"
ג'ונגקוק: "אמרתי לך.."
יונגי: "רק באתי לוודא שאת בטוחה.."
ג'ונגקוק: "למה? היא ממש בטוחה איתי"
הם מביטים אחד בשני
יונגי: "מה משמעות נכה לדעתה?"
את: "תפסיק להתווכח!"
יונגי נאנח ומתיישב לידך.. את מתחילה לתהות לגבי מה שג'ונגקוק אמר קודם..
יונגי מוריד את הג'קט שלו ושם אותו בצד, נרגע קצת יותר
יונגי: "אז מה קרה?"
ג'ונגקוק: "הרוצח תקף אותי כשהלכתי ברחוב לפני שעה.."
את: "לפני שעה? מה עשית ברחובות בזמן בית ספר?"
ג'ונגקוק: "פשוט.. טוב.. את יודעת.. מבריז מהבית ספר..?"
הוא נשמע לא בטוח מהתשובה שלו. זה כנראה בגלל ההרדמה שעלתה לו לראש..
יונגי: "טוב אז, קדימה *שמך* כדאי שנלך עכשיו.. שעות הביקור עומדות להגמר בקרוב"
את: "מה? לא, יש לנו עוד זמן.."
יונגי: "ביי!"
הוא תופס אותך מהיד ומושך אותך מהחדר, ולוקח מהר את הג'קט שלו..

את: "למה זה היה..?"
יונגי: "טוב.. את שלי. אז אין לו רשות להסתכל על הפנים היפות שלך יותר מדי זמן.."
את ממש מסמיקה
את: "מן איזה תירוץ זה.."
יונגי: "קדימה בואי נלל!"
פתאום הוא מרים אותך על הכתף שלו. הוא לא נותן לך ללכת לא משנה כמה חזק את מכה אותו בגב
את: "יא! תוריד אותי למטה! אני.. אני.. אני אהרוג אותך!!"
הוא רק צוחק מהצעקות דלך. הוא מתחיל ללכת
את: "בסדר..  קח אותי הביתה.."
יונגי: "אוקיי!"

הוא סוחב אותך דרך ארוכה.. נרגעת ואת מציירת חיות קטנו תעל הגב שלו עם האצבע שלך
יונגי: "אני לא רוצה אותך קרובה לג'ונגקוק.."
את: "למה לא..?"
יונגי: "פשוט.. תסמכי עליי"

הוא הביא אותך הביתה. יונגי נכנס פנימה ומניח אותך על הספא..
את: "תודה שהבאת אותי.. ביי"
הוא פשוט יושב על הספא ואוכל תפוח מקערת הפירות שלך
את: "אמ.. ביי.?"
יונגי: "מה..? אמרת לקחת אותך הביתה.. אף פעם לא אמרת שאני לא יכול להשאר"
את: "אתה לא יכול להשאר."
יונגי: "אז מה לארוחת ערב!"
הוא קם בפשטות ורץ למטבח, מחטט במקרר שלך.. את שמה לב לפיסת נייר נופלת מהג'קט שלו כשהוא זורק אותו על הספא..
את הולכת להרים אותו ורואנ שכתוב על זה משהו..

*דף* (עשיתי קו מתחת כי אני לא יודעת אם אפשר לעשות קו על השמות)
סופי
מדיסון
אביגייל
גרייס
אודריי
קלייר
ברוקי
אמילי
ג'סיקה
פייט
רחל
מלני
סייג
קנזי
לאורן
ריילי
אברי
רייל
אשלי
*שמך*

זה רשימת שמות של בנות.. כולל שלך
אבל כל שמות הבנות מחוקים, חוץ משלך..
מה זה..? ולמה ליונגי יש את זה בכיס שלו?
את פתאום שומעת צעדים ודוחפת את הפתק לכיס שלך ומחייכת ליונגי כאילו כלום לא קרה
יונגי: *אוכל צ'יפס* "בואי נצפה בטלוויזיה"
הוא קופץ על הספא לידך ומדליק את הטלוויזיה, צופה בתוכנית כדורסל רנדומלית
את פשוט מבולבלת לגבי הפתק ההוא..
יונגי: "את בסדר..?"
את: "כן אני בסדר.."
את מחייכת ומנסה להרגע

אתם מבלים כמה שעות בצפייה בטלוויזיה..
זה נהיה מאוחר אז יונגי החליט שכדאי שילך
יונגי: "אז אני אראה אותך מחר בבית ספר..?"
את: "כן.." *מחייכת*
הוא מחייך אלייך במתיקות.. פתאום הוא תופס את הפנים שלך
את מסתכלת עליו עם עיניים רחבות כשהוא מנשק אותך בעדינות..
פרפרים מופיעים משום מקום, נראה כאילו הם עפים מסביבך, גורמים ללב שלך לדפוק כל כך מהר שהוא עומד להתפוצץ מהחזה שלך..
הוא משתחרר ממך ואומר ביי לפני שהולך, משאיר אותך עומדת שם כמו פסל אדום..
את בולעת רוק בחוזקה כשאת שמה את היד על הלחי שלך..
את: "תאספי את עצמך!"

את נאנחת כשאת מוציאה את הלפטופ שלך ומתכוונת להכנס ליוטיוב..
פתאום הפתק עולה לך לראש שוב.. מה זה היה?
*נכנסת לגוגל*
את מחפשת את השמות מהפתק..
את רועדת כשהעמוד מראה שהיא נרצחה..
את: "זה בטח סוג של צירוף מקרים.."
את מחפשת את השם הבא בלחץ וכתוב את אותם הדברים.. גם היא נרצחה.
בפאניקה, את מחפשת את כל השמות האחרים וכולם נרצחו בברוטאליות.
אבל החלק הכי גרוע.. מה שכל הכתבות אמרו היה..
הרוצח עדיין משוחרר..
אבל לא משנה מי הרוצח..
את הקורבן הבא..
____
בטח כולכם עכשיו בבאסה😌
כןכן
חעחעחע *צוחקת ברשעות על רגשות של אנשים*
מקווה שאהבתם כי נאלצתי לתרגם את הפרק פעמיים כי בפעם הראשונה הוא נמחק😭