הסוטה המתוק שלי [מתורגם לעברית]

פרק 10

יונגי: "אני אוהב אותך.."
את פשוט בוהה בו עם עיניים רחבות..
יונגי: "*שמך*... אני אוהב אותך."
את אפילו לא יודעת מה לעשות. אבל זה פתאום נלחץ..
את פתאום קולטת שכל הרגשות האלה שהרגשת הם..
את קלטת שהם..
את: "אני אוהבת אותך גם..."
הפרצוף שלו מתבהר. את רואה חיוך על הפנים שלו והוא שם אותך בזרועות שלו..
יונגי: "באמת? באמת באמת?!" *מחייך חיוך ענקי*
הוא צוחק בשמחה ומסובב אותך בזרועות שלו.. את רק מצחקקת ומהנהנת בשמחה
את: "כן.. אני כן!"
הוא פתאום תופס את הפנים שלך ומנשק, ואז הוא מזיז וצוחק..
יונגי: "את תצטרכי להתרגל לכל הנשיקות האלה.."
הוא מגחח ומנשק בעדינות את השפתיים שלך.. את מרגישה אותו מחייך אל תוך הנשיקה..
את: "אתה הבן אדם היחיד שאני רוצה שינשק אותי.."
את מחייכת ומסתכלת לו לתוך העיניים. הוא מושך אותך למרכז החדר. מכבה את האורות ושם מוסיקה בטלפון שלו בספיקרים..
יונגי: "אני יכול לרקוד איתך..?"
את: "בשמחה.."
את מגחחת כשהוא מחזיק בעדינות את אחת הידיים שלך ואת המותניים שלך..
מה שמרגיש כמו שעות, הריקוד שלכם איטי ומתוק לצלילי האהבה.. (שמישהו יביא לי דלי להקיא)
יונגי: "תהיה שלי?"
יכולת להשבע שהלב שלך נעצר..
יונגי: "אני רוצה שתהיה שלי ורק שלי.."
את נושכת את השפה ומתאפקת לא לתת לפרפרים שלך לצאת החוצה ולהראות את עצמם ליונגי
את: "כן."
את לא יודעת את זה.. אבל הלב שלו כמעט מתפוצץ החוצה והוא מתקשה לשמור הכל בפנים..
פתאום הוא מוציא צעקה ומכה את האוויר בשמחה..
יונגי: "היא שלי!! פאק כן! אני אוהב אותך!"
הוא לוקח אותך לחיבוק כל כך חזק שאת עומדת להתפוצץ איתו.
אבל פתאום הדלת נפתחת
???: "אני מפריע..?"
את מסתובבת ורואה את ג'ונגקוק עומד ליד הדלת.. במהירות יונגי מוריד את הידיים שלו ממך ועומד לידך
יונגי: "מה אתה רוצה ג'ונגקוק?" *מעוצבן*
ג'ונגקוק: "אה אני יכול לדבר עם *שמך* בבקשה?"
יונגי: "למה?"
ג'ונגקוק: "למה כל כך רע? היינו שותפים לפשע ופתאום אתה שונא אותי.." *מצחקק*
ג'ונגקוק צוחק קצת אבל את שומעת רמז של עצב במילים שלו..
יונגי: "מה אתה רוצה עם *שמך*?"
את: "יא.. בוא לא נתווכח. מה קרה ג'ונגקוק" *מחייכת*
ג'ונגקוק: "בואי איתי..?"
את מחייכת ומתחילה ללכת עם ג'ונגקוק אבל יונגי תופס את היד שלך.. את מורידה אותו בעדינות
את הולכת למסדרון עם ג'ונגקוק.

את: "מה אתה רוצה להגיד ג'ונגקוק?"
ג'ונגקוק: "את רוצה ללכת איתי לאנשהו אחרי הבית ספר?"
את: "אמ כן ברור.. לאן?"
ג'ונגקוק: "חשבתי אולי הבית ספר הנטוש שוב?"
את: "אבל היום יום שלישי.. אתה לא הולך בדרך כלל ביום רביעי?"
ג'ונגקוק: "אמ כן.. אבל חעחע אנחנו נלך גם מחר.. האחרים באים היום גם אל תדאגי"
את: "אוקיי ברור.." *מחייכת*
ג'ונגקוק: "אז אני אפגוש אותך בבית ספר הנטוש, כן?"
את: "ברור" *מחייכת*
פתאום יונגי יוצא מחדר המוסיקה ומושך אותך מחוץ לבית ספר הרחק מג'ונגקוק

את: "יא יונגי מה אתה עושה?"
יונגי: "מה ג'ונגקוק אמר?"
את: "כלום למה?"
יונגי: *נאנח* "אוקיי.. טוב כדאי שנלך לשלך קצת?"
את: "עדיין יש לנו שיעורים?"
יונגי: "אני אפספס אותם כל יום בשביל הבייבי גירל שלי.."
הוא מחייך חיוך ממזרי ומתקרב, בעדינות מחזיק את המותניים שלך. הוא מחייך ומושך אותך בעדינות לבית שלך
___
הוא קופץ על המיטה שלך ומושך אותך, מושיב אותך לידו
יונגי: "החדר שלך חמוד.." *מצחקק*
את: "זה ילדותי אני יודעת אל תשפוט אותי" *גיחוח*
יונגי: "הו היי סתכלי! אני במיטה שלך" *חצי חיוך*
אץ: "יא!"
את מצחקקת ומכה אותו ביד
את: "זאת הפעם היחידה" *נוהמת*
יונגי: "באמת? אז כדאי להפיק מזה הכי הרבה"
פתאום הוא הופך אותך ודופק את הגב שלך במיטה
הוא נמצא מעלייך ומחייך חיוך ממזרי
(האמת שאני שונאת את הסיפור דווקא בגלל.. אני לא יכולה להגיד פשוט תמשיכו לקרוא😂 אתם תראו כל אלה שמצפים למשהו)
את ממש מסמיקה. הוא עומד ל..? (אה מוטק? לזיין אותך?)
יונגי: "כדאי שנהנה קצת?" *קורץ*
את מתרחקת קצת אבל לא אכפת לך לחשוב על זה
את: "אני.. אמ.."
אבל את מתביישת מדי להגיד שאת רוצה
פתאום הוא מעלים את הפנים הרציניות ומצחקק קצת
יונגי: "טוב אני עומד לגרום לך לחכות גם אם את רוצה וגם אם לא.."
הוא מחייך ולוקח אותך לחיבוק
יונגי: "רואה אני מכבד אותך, ואני לא אעשה כלום עד שתהיה בטוחה ב100% שאת רוצה. וגם אם את אף פעם לא תרצי זה לגמרי בסדר" (מי אמר לך שאני לא רוצה)
כמעט נמסת בידיים שלו.. המילים האכפתיות האלה רק גורמות לך להתאהב יותר
את: "אתה באמת משהו מין יונגי.. אני בטח הבחורה הכי מזליסטית בחיים.."
בילית כמה שעות, משחקת במשחקים ונהנת..
לפני שאת יודעת את זה, עכשיו כבר 3 והבית ספר נגמר עכשיו
את: "יונגי אני צריכה ללכת עכשיו.."
יונגי: "מה לאן?"
את: "להפגש עם ג'ונגקוק טיפשון"
יונגי: "אל תלכי."
הוא פתאום נראה רציני.. את פשוט מגחחת
את: "אל תתגעגע אליי יותר מדי" *צוחקת*
לפני שהוא יכול אפילו לעצור אותך, את מתכוננת ויוצאת החוצה, לא חושבת על זה שאת משאירה אותו לבד בבית שלך..

קר וחשוך בחוץ בגלל שזה חורף..
אז את לא יכולה לראות טוב
את הולכת במורד הדרך, מצאת קיצור לבית ספר הנטוש..
פתאום בפינה של העין, את רואה דמות..
מי זה?
את נזכרת שראית את אותה הדמות לא מזמן מחוץ לבית שלך..
זה אותה הדמות מהחלום שלך..
פתאום את הופכת למפוחדת.. הוא נראה כאילו בוהה בך אבל את לא מצליחה לזהות מי זה..
פתאום הוא הולך בדרך אחרת ונעלם..
את רצה לבית ספר הנטוש הכי מהר שאת יכולה. את יודעת שכולם מחכים לך אז תהיה בטוחה..

את לא רוצה את ג'ונגקוק עדיין, ולא אף אחד אחר..
???: "*שמך*!" (יש לי בחילה כמה לחץץץ)
את מסתובבת ורואה את ג'ונגקוק הולך אלייך..
ג'ונגקוק: "היי סליחה שאני מאחר חעחע"
את: "לא זה בסדר אל תדאג.."
ג'ונגקוק: "בואי נלך פנימה"
הוא הולך לתוך הבית ספר לסיפרייה ההיא שוב..
את: "זה איפה שהכניסה הסודית המוזרה הייתה נכון?"
ג'ונגקוק: "כן חעחע.."
ג'ונגקוק: "אני יכול לשאול משהו?"
את: "כן ברור.. אה כן, איפה האחרים? לא אמרת שהם עומדים לבוא גם?"
ג'ונגקוק: "את אוהבת את יונגי?"
הוא שאל את זה בפתאומיות ונראה כאילו התעלם לגמרי מהשאלה שלך.. הוא נראה רציני, כמו מבט שאף פעם לא ראית..
את: "כן אממ חעחע.. למה?"
את בולעת רוק כשהוא מביט בך מת בעיניים.. העיניים התמימות שלו נעלמו..
ואז פתאום הוא מחייך וחוזר להיות הג'ונגקוק הנורמלי שוב
ג'ונגקוק: "שום סיבה" *מחייך*
את צוחקת במבוכה ומסתובבת, מעבירה את האצבעות שלך בין הגב של הספרים הישנים..
את: "האחרים באים מאוחר יותר או..?"
ג'ונגקוק: "הם יהיו פה בקרוב."
את שומעת אותו מרים משהו
את: "יופי כי המקום הזה קצת מפחי-"

פתאום את מרגישה מכה מאחורה בראש שלך והכל הופך לשחור.
______
למישהו יש חיתול בשבילי? וואה וואה המצב שלי גרוע😞
באמת שהתרגשתי להגיע לחלק הזה😂