הסוטה המתוק שלי [מתורגם לעברית]

פרק 11

את מתעוררת עם כאב חזק מאחורי הראש...
העיניים שלך נפתחות לאור בוהק מעלייך..
???: "סוף סוף את ערה..."
פתאום, את רואה את אותה הדמות מופיע מולך.. אבל את לא יכולה לראות את הפנים שלו
את: "הצילו!!"
את צועקת הכי חזק שאת יכולה אבל זה נראה כאילו שום דבר לא עובד.. אחרי שאת מסתכלת סביבך את קולטת שזה החדר הסודי בסיפרייה..
???: "צעקות לא יעזרו לך בכלל.. קירות אטומים." *צחקוק*
את: "מי אתה?! מה אתה רוצה!"
את נאבקת חזק בניסיון להשתחרר מהשרשראות אבל שום דבר לא עובד.. הידיים שלך מזיעות והלב שלך דופק..
אם את תאבקי יותר תוכלי להפטר מהלחץ..
את: "יונגי תעזור לי!!"
את ממשיכה לצעוק למרות שאמרו לך שזה לא יעזור.. בקרוב דמעות ירדו מהעיניים העייפות שלך..
???: "אל תגידי את השם שלו!"
הדמות מתקרב ומיד את רואה מי זה..
את: "ג-ג'ונגקוק..?"
פתאום את נזכרת מה קרה לפני שהתעלפת..
את: "למה אני כאן..? ג'ונגקוק מה קורה?"
ג'ונגקוק: "את כל כך נאיבית.." *זלזול*

ג'ונגקוק: "אני עומד להרוג אותך."
את קופאת. בוהה בו עם עיניים רחבות. בשוק.
את: "יא.. עכשיו זה לא הזמן לבדיחות.. ג'ונגקוק אני לא אוהבת מתיחות אנחנו יכולים להפסיק עכשיו..?"
פתאום הוא מכוון עלייך נשק.. זה לא משחק.
חיוך שטני עולה על הפנים שלו..
ג'ונגקוק: "את חושבת שאני מתבדח..? פאקינג אידיוטית"
את: "ל-למה..? א,א,אנחנו יכולים לפתור את ז,זה.."
את רועדת כמו משוגעת, נבלעת בפחד..
ג'ונגקוק: "למה? חעחע טוב אם אני עומד להרוג אותך אני חושב שיש לי זמן להסביר.."
ג'ונגקוק: "זה לא שאת יכולה לספר למישהו עם כדור בראש.." *גיחוח*
ג'ונגקוק: "הרוצח הסדרתי שהיה בכל החדשות לאחרונה.."
את: "זה אתה?!"
ג'ונגקוק: "זה יונגי.."
את: "מ-מה..?"
את: "ל-ל-לא זה לא יכול להיות.."
הוא רק מזלזל ומצחקק קצת..
ג'ונגקוק: "אבל גם אני.."
את: "מה..?"
ג'ונגקוק: "אנחנו עובדים ביחד.."
את: "ל-למה..? למה הרגת את כל הבנות האלה..?! למה אתה מתכוון עובדים ביחד?!!"
הוא מתיישב על כיסא ובוחן את הרובה כשהוא מדבר..
ג'ונגקוק: "טוב, זה התחיל לפני 3 שנים.. כשאני ויונגי היינו חברים הכי טובים.."
__
*פלאשבאק*
יונגי: "היי קוקי!"
ג'ונגקוק: "היי.. אממ אני יכול לספר לך משהו יונגי?"
יונגי: "ברור! מה קרה?"
__
את: "מ-מה התכוונת לספר לו?"
הוא מעוות את הפנים כשאת מפריע לו לספר את הסיפור
ג'ונגקוק: "תעצרי אותי עוד פעם אחת! והכדור הזה יעבור לך דרך הראש!"
__
*פלאשבאק*
ג'ונגקוק: "א-א.. אני חושב שאני אוה-"
יונגי: "אה תראה זאת סאולהיון!"
__
את: "מי זאת סאולהיון?"
ג'ונגקוק: "היא הייתה הקראש של יונגי."
את: "אז מה התכוונת לספר לו?"
ג'ונגקוק: "תפסיקי עם הפאקינג שאלות!"
הוא רועד בכעס. זה לא הג'ונגקוק שאת מכירה.. הוא מחזיק את הראש ונראה סובל מכאב..
__
*פלאשבאק*
ג'ונגקוק: "סאולהיון..?"
יונגי: "אני הולך לדבר איתה.. תוכל להגיד לי את מה שרצית מאוחר יותר כן? אני בטוח שזה לא כזה חשוב.."
ג'ונגקוק: "כן.. לא כזה חשוב.."
__
ג'ונגקוק: "ואז הוא רץ אל סאולהיון הכלבה.."
ג'ונגקוק: "הם התחילו לצאת לכמה זמן.. יונגי תמיד עזב אותי בשבילה."
את מסתכלת עליו מבולבלת.. את לא מבינה למה הוא רוצה להרוג אותך..
ג'ונגקוק: "אז עשיתי את מה שהייתי צריך.. הרגתי אותה.. גנבתי את הרובה של אבא שלי מהמגירה ויריתי את המוח שלה החוצה.."
הוא מוציא החוצה קצת צחוק עם חיוך אלים..
ג'ונגקוק: "יונגי היה שלי שוב.. היינו יוצאים כרגיל והכל חזר לקדמותו.."
ג'ונגקוק: "עד שהבחורה הבאה באה.."
__
*פלאשבאק*
יונגי: "היי אתה רעב?"
ג'ונגקוק: "אמ.. כן לא אכלת-"
יונגי: "זאת הוואסה? יושבת מולנו?"
ג'ונגקוק: "אמ אני לא יוד-"
יונגי: "כדאי לי להציע לה לצאת?"
ג'ונגקוק: "אני לא חושב שכדאי ל-"
יונגי: "תאחל בהצלחה!"
__
ג'ונגקוק: "הייתה בחורה חדשה כמעט כל כמה חודשים.."
את: "ה-האם הרגת גם אותה?"
ג'ונגקוק: "יריתי בה בדיוק בבית המקדש.."
ג'ונגקוק: "אחרי כמה שנים, ואחרי 6 בנות מתות.. יונגי הפך לחשדן.."
__
*פלאשבאק*
יונגי: "ג'ונגקוק אנחנו צריכים לדבר.."
ג'ונגקוק: "ברור שוגה מה קרה?"
__
את: "שוגה? איזה מן כינוי זה..?"
ג'ונגקוק: "תסתמי!"
__
*פלאשבאק*
יונגי: *נאנח* "אתה הרגת אותן.."
ג'ונגקוק: "א..א.."
ג'ונגקוק: "בבקשה.. אני לא רוצה ללכת לכלא.."
יונגי: "למה הרגת אותן?"
ג'ונגקוק: "א.. אני פשוט רציתי לבלות איתך יותר.."
ג'ונגקוק: "אני מצטער יונגי.."
יונגי: "אל תגיד לאף אחד אוקיי? אם כן יקחו אותך.."
ג'ונגקוק: "ב-ברור.! מה אתה עומד לעשות..?"
__
ג'ונגקוק: "ואז הוא אמר לי איזה בנות אני צריך להרוג.."
את מעקמת את הגבות שלך. זה לא עוזר אבל את לא מעזה לשאול אותו..
את: "ו-ומה לגבי הפתק בכיס של יונגי?"
ג'ונגקוק: "איזה פתק?"
את: "אמ לא משנה.. אבל למה היית צריך להרוג את כל הבנות האלה? ל-למה היה לך כל כך חשוב לבלות עם יונגי?"
ג'ונגקוק: "בגלל.."
ג'ונגקוק: "שאני אוהב אותו.."
ג'ונגקוק: "והוא שלי."
את בוהה בשוק שוב..
פתאום הכל מתחבר..
הסיבה שהוא כל הזמן התרגז כשהוא ראה אותך עם יונגי..
ג'ונגקוק: "והיינו שותפים לפשע.."
הוא מחייך קצת, בכנות.. את יכולה לראות קצת עצב בעיניים שלו..
ג'ונגקוק: "הוא היה משחק עם כל בחורה לכמה זמן שרצה.. ואז הייתי הורג אותה כשנמאס לו.."
ג'ונגקוק: "מגיע לי להרוג אותן כשישבתי בערך חודש וצפיתי בו מפלרטט איתן."
ג'ונגקוק: "מגיע לי להרוג אותן אחרי השיברון לב היומיומי שלי שהייתי צריך להתמודד איתו.."
ג'ונגקוק: "הוא היה אומר לי להרוג אותן וככה הייתי עושה.. הייתי מפוצץ להן את המוח לדיסה.."
ג'ונגקוק: "הוא לא אוהב אותך.. הוא משחק בך! ועכשיו אני הולך להרוג אותך!"

את מתחילה לרעוד כשהוא נעמד בעצבנות. הוא מתחיל להטעין את הרובה שלו בידו מולך..
???: "*שמך*!! *שמך* את כאן?!"
שנייכם שומעים צעדים רצים במדרגות בכניסה.. את מזהה את הקול הזה..
ג'ונגקוק עוצר ומסתכל על הכניסה.. פתאום הבן אדם רץ וטורק אותו בריצפה..
את: "י-יונגי..?"
יונגי נותן לג'ונגקוק אגרוף בפנים. ג'ונגקוק מסתכל עליו בשוק.. (הרגע קלטתי שהשתמשו בתמונה של יונגי שיש לי ברקע)
ג'ונגקוק: "יונגי..? תפסיק! תן לי להרוג אותה!!"
יונגי: "לא! לא את *שמך*! אמרתי לא אותה!"
את רועדת כשהם סובלים ונאבקים אחד בשני.. הם זורקים אגרופים לכל מקום אבל ג'ונגקוק עדיין מחזיק את הרובה
ג'ונגקוק: "למה לא! למה לא יונגי?! למה!!!"
יונגי: "בגלל שאני אוהב אותה! תביא לי את הרובה!"
את מתחילה לבכות שוב.. דמעות רצות למטה על הלחיים שלך כשאת נאבקת בלפתוח את השרשראות, את יכולה רק לצפות בהם נאבקים..
ג'ונגקוק: "לא! אני לא אביא לך את הרובה.."
ג'ונגקוק נותן לו אגרוף והוא נופל על הריצפה. את שמה לב שדם מטפטף מהיד שלו..
הוא נעמד כשיונגי נאנק מכאב ומתקשה לעמוד.. את רואה דמעות מוכתמים על הפנים שלו..
ג'ונגקוק מכוון עלייך את הרובה עם יד רועדת..
ג'ונגקוק: "לא! אם אני לא יכול לקבל אותו אז אף אחד לא יכול!"
פתאום הוא מכוון את הרובה על יונגי.. את צועקת ועוצמת את העיניים בפחד..

נשמע קול יריה חזק בחדר..
___________
התאפקתי לא לכתוב באמצע הפאנפיק את הדעות שלי אבל אני משערת שאני יכולה לכתוב כאן😂
הקטע בפלאשבאקים הרג אותי😂 יונגי לא נתן לקוקי המסכן לסיים לדבר כל פעם מחדש ואני בכיתי מצחוק כשקראתי את זה😂