my bad boy

פרק 21- אלוהים יקח אותך, אמן

״יש לך שלוש שניות להגיד לי איפה הוא״ אמרתי לו.
״א..אני ל...א יודע, אנ..י נ..שבע״ הוא אמר מגמגם,
״אם אני אגלה שידעת איפה הוא ולא אמרת לי, נשבע לך שאתה תתחנן למוות״ אמרתי בקול מאיים, יריתי לו ברגל, ״טפל בזה זה נראה כואב״ אמרתי בציניות תוך כדי שאני יוצא מן המבנה.
עברו כבר כמה חודשים מאז שראיתי פעם אחרונה את אמה, חזרתי לעצמי, לגרסה הישנה, המכוערת.
כלום לא אותו דבר, אני יותר גרוע, עכשיו לא אכפת לי לרצוח אישה, או ילד קטן, עכשיו אני לא רואה בעיניים, אני בלי רחמים, בלי רגשות, בלי מצפון.
היא הרסה אותי, ועכשיו אני הורס כל דבר שמפריע לי בדרך.
עכשיו אני יותר גרוע מהגרסה המכוערת הקודמת שלי, יש לי גרסה מכוערת חדשה, יותר גרועה.
יצאתי מהאוטו לאחר נסיעה של עשר דקות ונכנסתי לבית קפה שהיה באיזור, להתחיל את הבוקר בטוב.
הזמנתי קפה ומאפה, וקיבלתי התראה בפלאפון, כתבה חדשה עליי, עוד פעם.
״חשבנו שזה הסוף, כנראה שלא הכל כפי שנראה לנו״
״דניאל אריסון, בן ה25 מפתיע אותנו עם פרשה נוספת, מסתבר שעד לפני כמה חודשים הוא נכלל במערכת יחסים סודית עם מלצרית מקומית במסעדה פה בלונדון, לא חשבנו לרגע שתתרכך דניאל, כל פעם אתה מפתיע מחדש. אך דבר נוסף, הפרידה. ניסינו ליצור קשר עם האקסית המיתולוגית אך כנראה שאין זה עולה ברצונה, אמה שרינסטון את לא תצליחי להתחמק מאיתנו. השניים כרגע אינם נמצאים בקשר ומנהלים ככל הנראה יחסים של אהבה-שנאה, אך השנאה פה שולטת על העניינים. אם נבחין בחודשים האחרונים, דניאל טיפה לא רואה בעיניים, עושה מה שהוא רוצה בלי לתת דין וחשבון, לא שפעם זה לא היה כך, אך כנראה שזה עלה בכמה רמות, לא קשה לנחש שעניין הפרידה הוא גורם שמאוד משפיע על אריסון, לכו תדעו אולי נגלה שמאחורי הכל, גם אריסון יכול לאהוב. למקרה ושאלתם, למה המשטרה לא תופסת אותו ומסיימת עם עניין חתול והעכבר של השוטרים והעבריינים, נודיע לכם למרות שכולנו כבר יודעים, דניאל הוא לא סתם עבריין, הוא הראש בעולם התחתון, ומסתבר שלאט לאט הוא הופך לראש בעולם שלנו. הרי אחרי הכל, גם הממשלה כבר כפופה לו.״
סיימתי לקרוא את הכתבה , וואלה צודקת הבחורה, זה באמת עלה בכמה רמות.
ג׳סיקה התקשרה אליי ואמרה לי אם אני יכול לבוא לאסוף אותה מהסופר, כי לא עונים לה מהתחנה של המוניות, בלית ברירה הלכתי לאסוף אותה, הגעתי לסופר הודעתי לג׳סיקה, היא אמרה שהיא מסיימת בקופה ויוצאת.
הייתי קצת בפלאפון ונכנסתי לסנאפצ׳ט, כן נו גם אני נפלתי לחרא הזה. אמה העלתה משהו... נכנסתי לסטורי שלה לאחר כמה חודשים של נסיונות לא להכנס, ראיתי שהיא צילמה שהיא פה באיזור, הרמתי את ראשי אל החלון, והנה היא, יפה כמו תמיד,צוחקת ומאושרת.
לפתע החלו יריות באוויר, אמה נבהלה ולא ידעה מה לעשות עם עצמה, יצאתי מהר מהאוטו, תפסתי אותה והכנסתי אותה לאוטו, ״תורידי את ראש״ אמרתי לה, כדי שלא יפגע בה איזה כדור.
נכנסתי לאוטו, ג׳סיקה השאירה את הקניות בסופר, רצה לאוטו, ונסעתי.
״יכולתי להסתדר לבד״ אמה החלה לאמר.
שתקתי, לא עניתי, הצלחתי להרגיש את אווירת המתח שיש בתוך האוטו.
נכנסנו לבית, ״את נשארת לישון פה היום״ קבעתי לאמה. והיא התחילה לצחוק. ״אני נראה לך צוחק״ שאלתי אותה בעצבים.
״לא, אבל ממש הצחקת אותי״ היא אמרה תוך כדי צחוק.
״למקרה וחשבת שאני לא רציני איתך״ אמרתי, הרמתי אותה לחדר הישן שלה, שמתי אותה במיטה, יצאתי מהחדר ונעלתי.
״ג׳סיקה תבוא להביא לך אוכל״ אמרתי לה מבעד לדלת והלכתי שומע צועקת,״ אלוהים יקח אותך אמן״. גיכחתי וירדתי למשרד.