my bad boy

פרק 22- זר

דפיקות קטנות נשמעו על דלת משרדי.
״פתוח״ אמרתי בחוסר עניין והמשכתי להסתכל במחשב.
״אדון אריסון,אמה שואלת אם היא יכולה לצפות בטלוויזיה שבסלון״ ג׳סיקה העבירה את דבריה של אמה אליי.
״לא שאלתי אף אחד, אני עושה מה שבא לי״ אמה צעקה כנראה מהסלון.
״לא נראה לי שהתשובה שלי תשנה משהו״ אמרתי לג׳סיקה והמשכתי, ״לכי,אני אטפל בזה״.
יצאתי מהמשרד והלכתי לכיוון הסלון.
״פעם אחת, פעם אחת תעזוב אותי בשקט זה כל מה שאני מבקשת רק תשחרר ממני לא יותר מזה״ היא אמרה בסוג של התחננות צינית.
״לפעמים צריך לדעת לאמר תודה ולשתוק,אבל לא למה שתשתקי״ השבתי טיפה בעצבים.
״אם אני כל כך נטל בשבילך הגיע הזמן שתשחרר״ היא השיבה. החזרתי לה מבט חטוף הלכתי למשרד וטרקתי את הדלת.
נ.מ אמה:
״לא,לא,לא,לא,לא,לא, לעזאזל אין שום דבר מעניין בטלוויזיה״ אמרתי לעצמי בחוסר אונים.
״אמה מתוקה תרצי משהו לאכול?״ ג׳סיקה שאלה בנחמדות.
״לא...״
״תכיני לה חביתה עם סלט וגבינות״ דניאל קטע אותי באמצע המשפט כשניסיתי לסרב לג׳סיקה.
״זה בסדר ג׳סיקה אני אכין לעצמי עוד מעט״ אמרתי בנחמדות.
״ואתה תפסיק לחשוב שאתה יכול להחליט על לוח הזמנים שלי״ אמרתי כשהפניתי אצבע לדניאל.
״מה קשור לוח זמנים״ הוא אמר במין גיכוח.
״קשור מאוד, אתה לא תחליט לי מתי אני יאכל ומה ובטח ובטח שלא תחליט אם אני יכולה לצפות בטלויזיה ומתי״ אמרתי בעצבים.
״רוגע קטנטונת קצת רוגע״ הוא אמר בציניות ואני רק התעצבנתי יותר.
״בוס״ שמעתי פתאום.
״בו..ס״ שמעתי עוד פעם במקוטע.
דניאל הוציא מכשיר קשר מהכיס וענה.
״מה יש״ הוא דיבר אל המכשיר כמו תמיד קצר ולעניין, לא מרבה במילים.
״יש חשד לפריצה״ החזירו לי.
״אני רוצה אבטחה מלאה על כל הבית.״ הוא השיב במעט רוגע ובמעט לחץ.
״בואי״ הוא תפס את ידי והעלה אותי במדרגות.
״לאן הולכים״ שאלתי אותו.
״לחדר שלך זה המקום הכי בטוח כרגע, תשארי שם עד שאני אחזור״ הוא השיב.
״מה עד שאני אחזור? לאיפה אתה הולך?״ שאלתי בלחץ.
״לעזור לבדוק את הבית ואני בא,תנעלי את הדלת״  הוא אמר יותר נכון ציווה.
נכנסתי לחדר נעלתי את הדלת במהרה, הסתובבתי, נשענתי על הדלת, והתיישבתי לאט לאט על הרצפה כשאני שעונה על הדלת.
לאחר כמה דקות שנתתי לעצמי להרגע, הלכתי לחדר ארונות, להחליף לבגד נוח. נכנסתי לחדר ארונות.
״שלום נועה" שמעתי מישהו אומר לי.
הסתובבתי בבהלה "אעאע...״ צרחתי בבהלה כשראיתי שזה פול אבל לאחר שניה הוא סתם לי את הפה ואני בכיתי מהפחד.
״לא יפה לברוח לי ככה, נורא נעלבתי, ועוד ללכת לאויב הכי גדול, זה פוגע״ הוא אמר בטון ציני.
״את עכשיו תתקשרי לדניאל, ותבקשי ממנו לעלות לחדר שלך, לבד!״ הוא ציווה עליי הוציא לי את הפלאפון מהכיס והושיט לי אותו.
״אם רק תנסי לרמוז לו משהו הכי קטן, אני הורג אותך על המקום״ הוא אמר כשהוא מכוון אקדח לראשי.
ניסיתי להרגיע את הבכי והתקשרתי לדניאל בזמן שפול מוציא את שתינו מהחדר ארונות אל החדר שלי.
״אמה זה דחוף?״ דניאל שאל כשהוא ענה לי.
״אתה יכול לעלות בבקשה לחדר שלי שניה? בבקשה״ שאלתי אותו.

נ.מ דניאל:
״אתה יכול לעלות בבקשה לחדר שלי שניה? בבקשה״ היא שאלה.
ופה הבנתי שמשהו לא בסדר, אמה אף פעם לא תגיד לי בבקשה בטח לא כשהיא עצבנית עליי.
וזה היה נשמע כאילו היא בכתה והיא מנסה להרגיע את עצמה.
״אמה, הכל בסדר?״ שאלתי בדאגה.
״כן כן, רק תבוא לרגע״ היא אמרה בלחץ.
״דקה״ אמרתי וניתקתי.
״קורה משהו בחדר של אמה, אני עולה לשם לבד , תהיו בכוננות״ אמרתי לג׳ייק.
״איך אתה יודע?" הוא החזיר.
״היא התקשרה אליי וביקשה שאני יעלה לחדר שלה.
ביקשה ממני, לא קבעה לי והיא עצבנית עליי. תאמין לי שקורה שם משהו ויש לי הרגשה שזה קשור לפול״ אמרתי
ג׳ייק הנהן ואני עליתי במהירות לחדר של אמה.

נ.מ אמה:
אני מקווה שדניאל הבין שמשהו לא בסדר.
״אז תגידי אמה, מה דניאל עשה שהתאהבת בו ככה״ פול שאל.
ואני רק הסתכלתי עליו בפחד משותקת.
מישהו ניסה לפתוח את הדלת והבנתי שזה דניאל, הוא דפק על הדלת בעדינות.
״אמה תפתחי לי״. הוא אמר.
פול התקדם איתי לכיוון הדלת כשהאקדח שלו מכוון אליי כדי שאני אפתח אותה.
״ממה את כל כ..״ דניאל אמר והמשיך.
״בן של זונה״ הוא אמר בעצבים.
״יפהייפיה אמיתית הזונה הקטנה שלנו אה״ פול אמר כאילו אני חפץ שלו.
״מדהימה״ דניאל אמר בציניות.
״תגיד דניאל, באמא שלך איך היא במיטה״ פול אמר בטון מצחקק מנסה לעצבן את דניאל אך דניאל נשאר רגוע.
״שווה כל רגע״ הוא אמר ואני הסתכלתי עליו בשוק.
לא שכבנו בכלל. מה הוא עושה, למה הוא מתנהג ככה.
״אז מה אתה אומר נזיין אותה אני ואתה ככה מהר ואני אלך, אני יכול גם לבד אתה לא חייב להצטרף אתה יודע״ הוא אמר, פה הייתי בטוחה שדניאל יתעצבן אחושרמוטה אבל הוא הסתכל עליו באותו מבט רגוע ואני לא הבנתי אם בא לי פשוט לבכות או שבא לי להרוג את דניאל.
״דניאל מה אתה עושה״ שאלתי אותו כשאני בוכה עם קול רועד.
״הוא הסתכל עליי במבט קר כאילו לא אכפת לו, לא הבנתי מה עובר עליו.
ג׳ייק נכנס לחדר בסערה בתוך שניות לקח אותי מפול והתחיל להרביץ לו.
אני נשארתי עומדת קפואה והמומה על דניאל, הסתכלתי עליו במבט קר ,פגוע, ומאוכזב, לא ציפיתי לזה, לא ראיתי את זה בא.
״שים אותו במרתף שלי״ דניאל אמר לג׳ייק וג׳ייק עשה כדבריו.
אני ודניאל נשארנו לבד בחדר. הוא ניסה להושיט אליי את ידו ואני התחמקתי ממנו.
דמעות זלגו מעייני בלי סוף, רציתי למות באותו רגע.
״אני לא מכירה אותך יותר״ אמרתי בבכי.
״אתה זר בשבילי״ המשכתי
״אתה קר ומגעיל, חשבתי שזה לא נכון כל מה שאומרים, שהשתנית, שהפכת לרע יותר, קיוויתי שזה לא יהיה ככה.
אתה מוכן למכור אותי בשביל האגו הפרטי שלך, שכחת את כל מה שעברנו, ולא עניין אותך כלום חוץ מלהציל את הכבוד שלך שגם הוא כבר מתחת לרצפה״ אמרתי כשאני מתקרבת אליו ומתחילה להרביץ לו בחזה.
״אמה״ הוא אמר.
״אל תקרא לי אמה, אל תפנה אליי יותר, אל תציל אותי יותר, אל תתקרב אליי יותר ואל תחפש אותי יותר. הפעם זה נגמר סופית.״ אמרתי כשאני יוצאת מהחדר ובורחת מהבית.