my bad boy

פרק 15- בובת חרסינה

נ.מ דניאל:
ניסיתי לשחק אותה רגוע, שפול לא יראה שאני לחוץ, לא רציתי לתת לו את התחושת ניצחון הזאת שהוא הצליח להשפיע עליי.
״יפה יפה פול, הסחות דעת, אני רואה למדת ממני עוד כמה דברים, הרי כל הזמן הייתי יותר טוב ממך,גם כשהיינו חברים הכי טובים, הייתי משיג את הבחורות הכי שוות, היו לי יותר קשרים, למשפחה שלי היה יותר כסף ויותר הצליחה בעסק,אגב שזה לא הלך ודעך עם השנים אני עדיין יותר טוב ממך, אתה יודע,זאת הבעיה בך,אף פעם לא הייתה לך מודעות עצמית, תמיד אמרת לעצמך שאתה מקום ראשון כשבעצם אתה היית מקום שני, לא נורא תמיד כדאי לנסות, זה יפה שאתה לא מרים ידיים, אתה מביא לי השראה״ אמרתי לו בניסיון להרוס אותו, ניסיון שאגב הצליח טוב מאוד.
״אתה יודע מה הבעיה איתך דניאל?, שאתה חושב שאף אחד לא יכול נגדך, אבל אני יכול, אני מכיר אותך מכף רגל ועד ראש, ואחת הדרכים שלי להסביר את עצמי, נמצאת בדיוק בידיים של איידן, אתה בעצמך שמעת.״ פול אמר, באמצע שפול דיבר קיבלתי הודעה מג׳ייק,השומר של אמה.
״בוס,אמה הייתה בחדר ארונות שלה, היא מדדה בגדים, מסתבר שפול חיפש אותה באינסטגרם הזה, ואז כשהוא לא מצא שום דבר הוא נכנס לאינסטגרם של עלמה חברה שלה, יש שם סרטון שרואים ושומעים את אמה, הוא הוריד את הסרטון למחשב שלו והשתמש בתוכנה שמבודדת את מיתרי הקול וכך הוא הצליח להקליט אותה צורחת את השם שלך״ חייכתי כשהבנתי שהאישה שלי נמצאת בבית, בריאה ושלמה ושאני בבוקר חוזר אליה ואנשק אותה. כשפול סיים את דבריו, גיכחתי והגבתי לדבריו,״ כבר התחלתי להעריך אותך, אתה מבזבז לי את הזמן בכך שאתה חושב שאתה יכול לשחק איתי משחקי חובבנים, כשתדע איך לנהל את העולם הזה או לפחות איך להתנהל בו, צלצל אליי אני אולי אמחא לך כפיים״ אמרתי כשאני חוטף ממנו את כוס הקפה שהייתה בידו ושותה את כל תכולתה, יצאתי מהבית שלו בלי לסגור את הדלת הסתכלתי השעון וראיתי שהשעה 3:50 בבוקר, נכנסתי לאוטו ונסעתי לג׳וש, עוד אחד שחייב לי כסף.
דפקתי בדלת בחוזקה כשאני מודע לעצם העובדה שארבע בבוקר.
הדלת נפתחה לאט ולא ראיתי אף אחד, הורדתי את מבטי למטה , וראיתי ילדה קטנה עם שיער בלונדיני כשתלתלים עדינים מעצבים את שיערה, עיניה היו אפורות, היה ניתן להבחין שהיא נבהלה, היא הסתתרה מאחורי דלת ורעדה מעט, התיישבתי בישיבת צפרדע כדי שאוכל לדבר איתה בגובה העיניים.
״אני דניאל, איך קוראים לך״ שאלתי אותה בקול עדין כדי שלא תבהל. ״מיה״ היא ענתה בקול חלש ועדין. ״היי מיה, למה את ערה בשעה כזאת״ שאלתי אותה, ״אבא אמר לי שאם אני ארדם הוא ירביץ לי עוד הפעם״ היא ענתה והתחילה לבכות.
אני לא מאמין שהוא מרביץ לה. ״מיה בת כמה את״שאלתי אותה בהתעניינות. ״12״ היא ענתה. ״אבא הרביץ לך פעם נכון?״ שאלתי אותה ״כמעט כל יום״ היא ענתה בלחש עדיין. ״למה״שאלתי אותה שוב, ״אני לא יודעת״ היא ענתה בקול שקט,שוב. ״אוקיי מיה, אני צריך שתעלי לחדר ותנעלי אותו, יש לך פלאפון? שאלתי אותה עוד שאלה. ״לא״ היא ענתה.
״קחי את הפלאפון שלי ואת האוזניות, אני רוצה שתשימי לעצמך פרק של הסדרה שאת הכי אוהבת ותשימי את זה על הקול הכי גבוה בסדר?״ אמרתי לה.
״אוקיי״ היא ענתה.
״תעלי לחדר שלך מהר״ אמרתי לה בעדינות.
הלכתי לחדר של ג׳וש, בעצבים, עצם המחשבה שהוא מרביץ למלאך הקטן הזה העלה לי עוד יותר את העצבים.
״קום,קום יבן שרמוטה, קום.״ צעקתי עליו בתקווה שמיה עשתה את מה שביקשתי. ג׳וש קם רועד מפחד, ״אתה מרביץ לילדה הקטנה שלך אה יבן של זונה, לא רק שהיא בת היא גם ילדה קטנה ועוד הילדה הקטנה שלך, יבן שרמוטה״ אמרתי לו והבאתי לו בוקס שעילף אותו.
התקשרתי לג׳ייק.
~שיחה~
ג׳ייק: ״כן בוס.״
אני:״אמה ערה?״
ג׳ייק:״כן״
אני:תביא לי אותה.
-
אמה: ״בייב, הכל בסדר?״
אני: ״כן יפה שלי,למה לא הלכת לישון״
אמה:״אני לא נרדמת״
אני:״טוב תקשיבי יפה שלי, ג׳ייק עכשיו יביא אותך לכתובת שאני אביא לו, אני אצטרך שתעזרי לי במשהו.״
אמה: ״זה מסוכן?״
אני: ״מה פתאום נראה לך שאני אסכן אותך״
אמה: ״אוקיי״
אני:״בייב תעבירי לי את ג׳ייק.
-
ג׳ייק:״כן בוס?״
אני: ״תביא את אמה ל**** ותגיד לה לעלות לקומה השנייה בבית״
ג׳ייק:״חמש דקות״
וסיימנו את השיחה.
הלכתי למנגנון שיש לג׳וש בחדר ונעלתי את החלון כדי שלא יתעורר ויברח, ואחרי זה נעלתי עליו את הדלת.
הלכתי לחדר של מיה דפקתי ונכנסתי, היא שמה לב שאני בחדר וסימנתי לה להוריד את האוזניות עם חיוך קטן.
״חברה שלי תבוא עכשיו, היא תדבר איתך ותגידי לה מה דעתך על מה שהיא מציעה, הכל יהיה בסדר״אמרתי לה מביט בה במבט רך, היא חיבקה אותי ואני קפאתי, לאחר כמה שניות החזרתי לה חיבוק כדי שלא תבהל.
״דניאל״ שמעתי את הקול האהוב עליי, יצאתי מהחדר וראיתי את אמה, והבאתי לה נשיקה. ״בייב תקשיבי,בתוך החדר יש ילדה בת 12 קוראים לה מיה אני רוצה שתציעי לה לבוא אלינו לבית, אני לא רוצה שהיא תגור איתו.״ אמרתי לה.
״למה״ היא שאלה.
״אני אסביר לך כבר בבית, אני יודע שהיא סובלת פה ואני רוצה להוציא אותה מפה, תוכלי לדבר איתה?״ שאלתי.

נ.מ אמה:
״ברור״ השבתי לדניאל. ונכנסתי לחדר של הילדה ששמה מיה, ראיתי ילדה קטנה עם שיער בלונדיני זהוב, ועיניים כחולות אפורות, הא הייתה נראית כמו בובת חרסינה.
היא ישבה בקצה המיטה כשרגליה דבוקות לכל גופה העליון.
״היי מיה״ אמרתי בקול עדין כדי שלא תפחד ממני.
היא לא ענתה.
״אני אמה״ אמרתי והושטתי לה את היד, היא הושיטה את ידה ולחצנו ידיים.
״את רוצה לספר לי מה קרה, ולמה את ערה עכשיו״ שאלתי אותה בעדינות. ״שמעתי דפיקות חזקות על הדלת ונבהלתי ואז ראיתי את מר דניאל, הוא ביקש ממני ללכת לחדר ולנעול את הדלת, ואז לשים פרק של הסדרה שאני הכי אוהבת עם אוזניות על הקול הכי גבוה והוא הביא לי את הפלאפון שלו כי לי אין״ היא אמרה.
״ולמה את ערה עכשיו כבר נורא מאוחר״ שאלתי אותה.
״אבא אמר לי שאם אני אלך לישון הלילה הוא ירביץ לי והוא לקח לי את השעון מעורר מהחדר״ היא השיבה, הסתכלתי עליה במבט מרחם איך אפשר לפגוע בדבר הזה היא כמו בובה שעשויה מחרסינה וצריך לשמור עליה כדי שלא תשבר.
״מיה, אני ודניאל רוצים שתבואי לישון בבית של דניאל היום, את תשני לבד, בחדר של אחותו הקטנה מה את אומרת?״ היא הנהנה ואמרה ״בסדר,אבל אני מפחדת לישון לבד״
״את רוצה לישון איתי, יש לי מיטה מאוד גדולה שתספיק לשתי שמנות כמונו״ אמרתי כדי להצחיק אותה.
היא צחקה והצחוק שלה היה נשמע כמו צחוק של מלאך קטן והנהנה בראשה.
דניאל נכנס לחדר ואמר ״נו בואו נלך אני רוצה כבר לעשות מסיבת פיג׳מות ושתמרחו לי לק״ אני ומיה הסתכלנו אחת על השנייה והתפקענו מצחוק. הסתכלתי על דניאל וחייכתי אליו והוא החזיר לי חיוך. הוא הרים את מיה על הידיים, ונסענו לבית של דניאל.

________________________________
איזה נסיך דניאל מה זהההההה