החלומות חזרו. כל לילה.
סופת ברקים השתוללה, רעמים רעמו, המתים הסתובבו בעיר
הקול המזהיר שגורלה נחרץ.
אבל היו עוד דברים...
היא עמדה על גג, רוחות התקרבו עליה
מה שהיה מוזר זה שהן התגבשו, לבשו עור בשר ועצם.
***
מיה התקדמה ביער, לא נשאר לה אוכל והיא הייתה רעבה
"ברגע שאני יוצאת מכאן אני קונה לי משהו לאכול" מלמלה לעצמה
היא עזבה את הבית לפני שלושה ימים וכל האספקה שלה נגמרה
היה לה מים, והרבה. היא הריחה מי מלח וידעה שהיא קרובה לים.
היא לא פגשה שום חיה מוזרה חוץ מכמה ציפורים ודגים, פעם אחת גם זאב.
הכל היה נורמלי לגמרי, דברים רגילים ליערות,
היא הייתה מאמינה לכך שדמיינה הכל, אבל פצעים גדולים כיסו את גופה והכל כאב לה.
האור הגיח מבין העצים, היא הגיע לים
YOU ARE READING
ילדת שלום 1- בת פוסידון
Fanfictionמיה ילדה רגילה, או ככה לפחות היא חושבת. יש לה דיסלקציה אבל יש ספר אחד שהיא יודעת לקרוא, יש לה הפרעות קשב אבל יש מקום אחד בו היא מרגישה חופשיה
