2. חוקי בסיס

8.8K 161 3
                                    

אחרי דקות ארוכות שישבתי על המיטה וחיכיתי הדלת נפתחה ואדם יפה תואר נכנס דרכה.
"דאמ. את הרבה יותר יפה מבסיפורים", הוא אמר לי במבט נפעם.
"תקשיב, אני באמת לא יודעת מה אני עושה פה, או למה אני פה, אבל אני יודעת שזה לא הבית שלי. אז אפשר בבקשה ללכת..?",אמרתי נאנחת לא שמה לב לטון הדיבור שלי, שמסתבר שהיה "מזלזל"
הואהביט בי מגחכך גורם לי להרים גבה בבלבול, "דבר ראשון תרגיעי טונים, כי מעכשיו הדברים הולכים להשתנות.. והרבה.
יש לך פה שלושה חוקים בסיסיים ובכל פעם שתעברי על אחד מהם, תענשי.
ותאמיני לי, את לא רוצה להענש."

"קודם כל את פונה אלי רק בתור דאדי,

על כל דבר שאני עושה לך את אומרת תודה,

ולי מותר לעשות לך כל מה שבא לי מתי שבא לי ואיך שבא לי, כי מהיום מלאך, את שלי.

דאדי מקווה שהבייביגירל שלו תתנהג יפה אחרת הוא יצטרך לתת לה עונש, ואני לא רוצה לפגוע בפנים יפות כמו שלך,
מובן?", הוא אמר אוחז בסנטרי מכריח אותי ליצור עמו קשר עין.

סטרתי ליד שלו וחייכתי חיוך מזלזל, בזמן שהוא עמד שם וצפה בי.
"אה-
אתה רציני..
אמ אוקיי, קודם כל, אני לא חושבת שאתה במעמד של לומר לי מה לעשות, זה הגוף שלי ואני אעשה בו כרצוני, אבל אתה.. לא כל כך"

"טוב, אז הנה השיעור הראשון שלנו", הוא אמר נאנח מנסה להסתיר את החיוך הרחב שנפער על פניו, "על זה את מקבלת עונש", הוא אמר והוציא שוט מהכיס האחורי במכנסיו. "תשכבי על הבטן...עכשיו.", הוא ציווה בקול מאיים אבל אני כרגיל לא מוכנה לציית,
"תקשיבי את חדשה פה אבל בסוף תתרגלי, אלה עומדים להיות החיים שלך מעכשיו.. תעשי מה שאני אומר לך וככה יהיה הרבה יותר פשוט.לשנינו."
באי רצון ובחוסר שקט נשכבתי על הבטן, הוא התקרב לרגלים שלי והפשיט אותי ממכנסי, אחר כך הוא עבר לתחתונים, ניסיתי להצמיד את הרגלים שלי בשביל שהוא לא יוכל לפסק אותן. אבל,
"את יודעת שאני יותר חזק ממך נכון...", הוא אמר תוך כדי שהוא מחדיר אצבע אחת לתוכי, ניסיתי להצמיד את הרגליים שלי חזק יותר אבל הוא פשוט החדיר עוד אצבע לתוכי,האי נוחות התפשטה בי אז הפסקתי להתנגד בתקווה שהוא יעזוב אותי. אבל כמובן- זה לא קרה..
הוא הכניס עוד אצבע אחת לתוכי לא מתחשב בדמעות שפרצו מעיני,
הוא הכניס עוד אצבע ואנחת כאב חזקה יצאה מפי. הוא לא הפסיק אלא להפך הוא חייך ונשך את שפתו התחתונה,
הוא החדיר אותן לתוכי, את כולן, ועל מה שנותר ביכולתי היה לבכות, ולהתחנן.

 הוא הוציא את כל האצבעותיו מתוכי וליקק אותן. "את כל כך טעימה ביבי",
"מה אומרים?" הוא שאל. מוסיף ואחרי חשיבה רבה עניתי לו באי רצון מוחלט "תודה דאדי"."נראה לי שיהיה לנו כיף ביחד" הוא אמר תוך כדי שהוא נעמד.
,בבקשה אל תאנוס אותי אני עדיין בתולה", אמרתי והתחלתי לבכות.
"בייביגירל את לא תהיה בתולה לעד, אבל לבינתיים אני אתחשב".
"אבל עדיין לא סיימתי עם העונש שלך" הוא אמר.
"אני עומד להפליק לך בתחת עם השוט עשרים פעמים כל פעם את סופרת בקול ואומרת תודה דאדי, אם את מתבלבלת מתחילים מההתחלה"

הוא הפליק בי עם השוט בפעם הראשונה ולא הצלחתי להוציא כלום מהפה,ההלם של המכה פגע בי והשתיק אותי.
"את רואה על זה בדיוק אנחנו מדברים, עכשו מההתחלה.

"אחד
ת-תודה דאדי"
"שתיים
תודה ד-דאדי"
"שלוש
ת-ת-ודה דאדי"
"ארבע
תודה דאדי"
"חמש
תודה דאדי"
"שש
תתודה דאדי", אמרתי מנבה לעצור מבעד הסחרחורת
"שבע
תודה דאדי"
"תישע
תתודה...דאדי"
"חבל", נוא אמר מוסיף, "התבלבלת. נשארו לך רק שתיים עשרה, עכשיו מההתחלה."

"אחד
ת-ודה דאדי"
"שתיים
תודה דאדי"
שלוש
ת-תודה דאדי", אמרתי
מרגישה נוזל קר נוזל במורד הגב שלי זה היה דם.. אחרי כמה שניות החשיך עולמי ואני איבדתי הכרה והתעוררתי כשדאדי יושב לידי.

"היה כיף אתמול בלילה.. ואל תדאגי את תתרגלי בייביגירל, את תתרגלי"
"ת-תודה דאדי,  אני יכולה ללכת להתקלח?", שאלתי אותו מעמידה פנים שהתשובה שלו משנה משהו.
"את יכולה הכל כשאת מתנהגת יפה, יש לך שם ארון את יכולה להתלבש, ואחר כך אני מחכה לך למטה. ארוחת בוקר."
"תודה דאדי", אמרתי ונכנסתי להתקלח.
לא יכולתי לחשוב על כלום חוץ מעל למה זה מגיע לי, מה חטאתי..
לא יכולתי לעצור מבעד בדמעות שלא פבקו ליזוג אחת אחרי השנייה, אבל התגברתי על זה כי ידעתי שאני חיייבת לאסוף את עצמי ולצאת מפה...
פתאום נכנס לחדר אותו איש שחטף אותי ואמר לי "דאדי מחכה לך למטה תתלבשי ותרדי."

"אתה! אתה האדם שהכניס אותי לפה!,
למה?! הרסת לי את החיים!", אמרתי בעודי עוצרת את הדמעות מלפרוץ. הוא עצר לשנייה חשב, ואמר " אני עושה מה שאני צריך בשביל לשרוד הוא אמר לי, אני חייב, יש לי ילדים ומשפחה ומישהו צריך לשים להם אוכל על השולחן ואת לא תעשי את זה במקומי אז תזדרזי"
הוא חיכה כמה שניות ואז המשיך ללכת.
פתחתי את ארון הבגדים, הסתכלתי על מה שהיה שם בפנים, ונאנחתי,
"אתה לא רציני.."

daddy's girlWhere stories live. Discover now