הוגו תפס את סונג יונג הו בידו ומשך אותו אל מחוץ לכיתה יונג הו צעק עליו:"תעזוב! אתהה לא עוזב?אה" הוגו עזב את ידו וצעק עליו:" תסתכל מסביבך תנסה להיזכר עמוק תסתכל לי בעיניים ותנסה להיזכר מי אני" יונג הו אמר לו: "אני מכיר אותך מכאן מהבית ספר מאיזה עוד מקום אתה רוצה שאני יכיר אותך?" הוגו אמר לו:"אתה היית קטן ובטח אתה לא זוכר בגלל הטראומה שלך אבל אני זוכר אותך אתה מאומץ נכון ברחת מבית היתומים שאליו נשלחת בגיל צעיר נכון?היית לך אחות תאומה ואח גדול נכון?" יונג הו הסתכל עליו ולא הבין מאיפה הוא יודע את כל זה עליו יונג הו נבהל ואמר בחשש:"מי אתה?" הוגו אמר לו:"תעזור לי להשכיח מקים נה נה את הבחור הטיפש הזה" יונג הו ענה לו:"למה שאני יעזור לי מי אתה?" הוגו השיב בחזרה:"אני האח הגדול שלך בן בן" יונג הו נבהל והתחיל לדמוע בעיניו ושאל בחשש:"זה נכון?ולמה אתה רוצה שאני יעזור לך להשכיח את וון יונג מנה נה?" הוגו השיב:"כן זה נכון" ואז אמר:"בכול בית הספר כבר יודעים שנה נה היא אחותי הקטנה אתה היחידי שצריך להבין שהיא לא האחות הקטנה רק שלי אלא גם שלך" יונג הו התחיל לבכות והוגו אמר:"אני רואה שאתה מתחיל להיזכר בעצמך אתה נזכר באחותך התאומה שהייתם עד לפני 7 שנים מחוברים כול כך אחד לשני כן זה נכון השם האמיתי של נה נה הוא קירה והשם האמיתי שלך הוא בן-בן שלושתנו עד לפני 7 שנים היינו מאותה משפחה משפחת יו לאחר שהורינו מתו הופרדנו הלכת לבית היתומים יחד איתנו וברחת אני בטוח בזה שזה אתה" יונג הו ענה:"כן,זה אני. אני הוא בן בן הסתרתי את עצמי והעמדתי פנים שאני לא זוכר מי אני או מאיפה באתי לא רציתי לחזור לשם או לחזור אלייך אני אולי לא זכרתי את הפנים שלך כי השתנת אבל אני זוכר איך שעזבת אותנו הבטחת שתחזור מהר ולא חזרת בגללך לקחו את קירה ובגללך נשארתי לבד וחייתי במשך חצי שנה ליד בר ושיכורים התעללו בי הכול בגללך" הוגו הסתכל עליו עם דמעות בעיניים ואמר:"אני אף פעם לא עזבתי אתכם רדפו אחריי בגלל שהייתי גונב כלים מהמכרה בעיירה בשביל לקנות לנו אוכל נורמלי לאכול כול מה שעשיתי היה בשבילך ובשביל קירה המשטרה לא הצליחה לטפוס אותי רק בגלל שברחתי אם לא הייתי בורח הייתי נכנס לכלא ולא הייתי יכול לחזור אליכם או למצוא אתכם לעולם" יונג הו בתמלא בדמעות ושאל אותו:"באמת?" הוגו ענה:"כן" וחיבק את יונג הו חזק ואז אמר:"גדלת ונהפכת לבחור חזק ויפה אני גאה בך על שהיית חזק במשך כול השנים האלה ולא ויתרת על עצמך" יונג הו חיבק את הוגו חזק ואמר לו:"היונג התגעגעתי אלייך כול כך ופחדתי וכעסתי בשקט לבד בלי לדעת מה קרה באמת אני מצטער על כך" הוגו ענה:"חיפשתי אתכם אבל לא מצאתי התגעגעתי אבל לא יכולתי לשבת בחוסר מעשה לכן אני החלטתי ללמוד ולהפוך למישהו בעל קשרים כדי שאוכל למצוא אתכם אבל אחותנו הקטנה מצאה אותי עוד לפני שהספקתי להגשים את המשאלה שלי" יונג הו אמר:" נה נה מכירה בי?" הוגו השיב:"עדיין לא בגלל זה ביקשתי ממך לעזור לי" יונג הו שאל אותו:"למה אתה מפגיש בננו רק עכשיו ולא לפני כן אם ידעת עליי?"הוגו ענה:"רציתי שאתה ונה נה תמצאו אחד את השני בכוחות עצמכם משום שאתם תאומים אבל אז קרה המקרה הזה" יונג הו אמר:"אני אהרוג את וון יונג על כך שפגע באחותי התאומה ואני אתן לו מכה על כול דמעה ודמעה שיצאה מעינייה" הוא רץ לכיתה והתחיל להרביץ לוון יונג הכנופייה של וון יונג צעקה עליו:"יונג הו אתה השתגעת" יונג הו השיב להם:"זה לא אני שהשתגעתי אלא הוא" החבורה לא הבינה מה צ'אנג וון יונג עשה ליונג הו ואז יונג הו צועק על צ'אנג וון יונג:"איך העזת לעשות את זה לאחותי התאומה" כולם נבהלו גם צ'אנג וון יונג נבהל
לפתע כולם הפנו את מבטם לכיוון הדלת.......
YOU ARE READING
העשירה
Romanceהסיפור הוא על משפחה חצי קוריאנית וחצי אמריקאית בעלת שלוש ילדים שלאחר מות הוריהם הם עוברים קשיים בדרך לאחר שמאמצים את האחות הקטנה ולבסוף הם עוברים ביחד מאמצים כדי לאחד את המשפחה כמו פעם