מישהו נאנח כשטיפת מים נפלה מהשמים.
''אני פאקינג שונא גשם.''
מצחיק, זה גרם לי להרגיש די רגוע כרגע.
ג'ימין הרים את כובע הקפוצ'ון שלו כשעוד טיפות נפלו.
נהנתי מההרגשה יותר מדיי מלעשות את זה גם.
טוב, נהנתי זו המילה הלא נכונה.
אולי הייתי רק מוקסם.
זה היה כל כך מעניין איך טיפות קטנטנות של מים נפלו מהשמיים.
זה היה גם קורה די הרבה לאחרונה.
העננים בטח עצובים.
טרגדי.
''תפסיק להיות כזה דרמטי, זה רק גשם.'' הילד לידי בטעות דחף את היד שלי בזמן שהלך.
הצליל עשה אותי שמח.
לא הרבה דברים יכולים לעשות את זה, אבל ג'ונגקוק תמיד עושה את זה.
כל דבר קטן.
הקול שלך, הדברים המוזרים, הראנדומלים והמצחיקים שעשית כשהשתעממת, הדרך החמודה שהאף שלך התכווץ והעיניים הפכו לחצי סהר כשחייכת.
הילד הזה היה הסיבה להרבה דברים.
לביישנות שלי.
למחשבות שלי בלילה שהשאירו אותי ער.
לסיבה שזייפתי חיוך אפילו בזמנים הכי קשים שלי.
YOU ARE READING
STROM - Vkook
Fanfiction"השם שלי הוא קים טאהיונג, ואני שונא את עצמי" |תרגום בעברית לפאנפיק של ohmytae.|
