ג'ימין נשך את שפתיו כשעיניו פגשו את שלי.
העיניים שלו מיד ברחו אל המסדרון בדרך לכיתה.
מה?
''יו,'' יד הונחה על הכתף שלי.
קפצתי מהמגע הפתאומי, אבל לא ברחתי מהוסוק כשהוא הצטרף אליי.
''אני יודע שפספסת שני לילות כבר, אבל הלילה אנחנו באים אליך.''
נדנדתי את ראשי, מעקל מה שהוא אמר.
''הורים שלך בבית הפעם?'' טלטלתי את ראשי כתשובה.
הם יוצאים עם ההורים של ג'ונגקוק הלילה.
''יופי כי יונגי מתכנן להשתכר בגלל שהוא נכשל בבחינות ספורט שלו.''
איך בכלל?
''זה אפילו לא היה מבחן פיסי, זה היה מבחן בכתב, כמעט בכיתי כשהוא אמר לי.''
הוסוק צחק מהמילים שלו, גורם לי לחייך.
הוא היה תמיד כל כך מרפא וממריץ.
אבל החיוך שלי לגמריי נעלם כשעיקלתי את המילים הקודמות שלו.
הלילה אנחנו הולכים לשתות.
מה אם אגיד משהו טיפשי?
או ג'ונגקוק יעלה את הנושא ההוא?
שיט.
YOU ARE READING
STROM - Vkook
أدب الهواة"השם שלי הוא קים טאהיונג, ואני שונא את עצמי" |תרגום בעברית לפאנפיק של ohmytae.|
