הנה כולנו ישבנו,
בבית קפה המזויין.
והנה אני ישבתי,
מחכה לרגע הנכון.
הייתי מוכן לעשות את זה.
הייתי מוכן להודות בזה.
זה הולך להיות קל.
אני איבדתי כבר יותר מדיי.
כל דבר שרציתי נעלם.
אז אולי כדאי שאפסיק להעמיד פנים.
''יש לי משהו להגיד.'' העיניים שלי פגשו בשלך אז הבטתי מטה.
''משהו לא בסדר?'' הוסוק נלחץ כשראה את הבעת הפנים שלי.
''אני כבר לא מעמיד פנים.
סיימתי עם זה.
עכשיו, הטון שלי היה שונה, הפנים שלי היו חסרות הבעה והלב שלי כאב יותר מתמיד.
''סיימתי להיות מישהו שאני לא, אני קים טאהיונג , אני גיי ואני עכשיו מוכן לזה שתשנאו אותי.''
אף אחד לא דיבר בהתחלה אבל הרגשתי מישהו נוגע בשרוול שלי.
לא רציתי להסתכל עלייך.
לא בגלל ששנאתי אותך,
או בגלל שכעסתי עלייך,
בגלל שזה כאב כל כך הרבה.
''אז זה אומר שהיום שבו גרמנו לזוג הגיי לעוף...''
נאמג'ון נשך את השפה שלו.
''תעשה את זה אם אתה רוצה, אני מתכוון, הנה אנחנו. קבל את הצדק החברתי שלך.'' העיניים שלי אתגרו אותו.
''אנחנו לא נעשה את זה, אתה חבר שלנו.'' ג'ין הניד את ראשו.
כל מה שיכלתי לעשות זה לצחוק.
''חברים? אתם אפילו לא מכירים אותי.''
''טאהיונג מה יש לך?'' יונגי נאנח בגלל שההתנהגות שלי השתנתה.
''מי אתה חושב שאני? איזה אידיוט שאוהב לספר בדיחות כל היום? איזה ילד אופטימי שמחייך כל הזמן ונותן לכולם לטפס עליו? זה אני, אני לא מספר בדיחות ואני לא מחייך. אתה לא מכיר אותי. ''
גמור מהשיחה הזו, קמתי ועזבתי.
מישהו תפס בשרוול שלי שוב.
''מצטער.''
דמעות נפלו על הלחיים שלך.
למרות שלא רציתי, העיניים שלי נרגעו.
''סיפרת לי על זה לפני כל כך הרבה זמן ועדיין לא יכלתי לעזור לך.''
''ג'ונגקוק, תעזוב אותי.''
תפסתי את היד שלך והזזתי אותה ממני באיטיות אבל היד השנייה שלך תפסה את שלי.
''אני לא יכול.''
ובפעם הראשונה,
לא אני הייתי האחד שנשבר.
YOU ARE READING
STROM - Vkook
Fanfiction"השם שלי הוא קים טאהיונג, ואני שונא את עצמי" |תרגום בעברית לפאנפיק של ohmytae.|
