''טאה, רוצה קצת פופקורן?''
טלטלתי את ראשי לשאלה של סוקג'ין.
לא הרגשתי בנוח לאכול.
לכולם היה גוף כל כך טוב.
נאמג'ון, סוקג'ין, הוסוק, ג'ימין ויונגי.
במיוחד לך.
כשישבנו על הכסא בקולנוע הרגשתי יד שדוחפת קלות את הצד שלי.
ג'ונגקוק החזיק את היד שלו מול הפה שלי.
חתיכת פופקורן הייתה בין האצבע שלו לאגודל.
אני לאט לאט פתחתי את הפה שלי והוא חייך אליי.
''תודה'' הוא נדנד את ראשו והאכיל אותי עוד.
סרטי איימה לא היו בדיוק האהובים עליי.
היה לי מספיק טרור בחיים.
כמו בוקר יום שני שאמור להגיע
הבית ספר הפחיד אותי למוות.
הלחץ להשיג ציונים גבוהים, החבורות במסדרונות, הילדים בכיתה שלי.
החרדה שלי עשתה את זה גיהנום חמישה ימים בשבוע כאילו לא הייתי חווה מספיק מזה בזמן הפנוי שלי.
שהרוצח צץ אתה לפתע תפסת את היד שלי.
החזקת את הלב שלך עם השנייה ופשוט צחקת על זה.
לא ידעת שהלב של שנינו דפק בחוזקה מסיבות שונות.
YOU ARE READING
STROM - Vkook
Fanfiction"השם שלי הוא קים טאהיונג, ואני שונא את עצמי" |תרגום בעברית לפאנפיק של ohmytae.|
