לא יתכן. פרק 5

28 4 4
                                    

נקודת מבט ברק:
"אמא!!! " צעקתי בכל כוחי ורצתי קדימה. הרגשתי שתופסים אותי בידיים.
"נא לא להיכנס. סכנת מוות" אמרו שוטרים שתפסו אותי. "אני חייב להיכנס!! אמא שלי!! היא שם! " צעקתי והדמעות ירדו להן.
חמש דקות.
חמש דקות תפסו אותי בידיים בזמן שהתפתלתי ברצון להיכנס.
חמש דקות של סבל בלי ידיעה אם היא בסדר.
לפתע שוטר יצאה מהבית עם אישה. "אמא?! " צעקתי אליה ורצתי לחבק אותה, השוטרים נתנו לי. "אמא אני אוהב אותך... דאגתי לך כל כך.. " אמרתי בעודי בוכה ומחבק. "אני.. " היא אמרה והתעלפה. "ברשותך, אקח אותך לאמבולנס " אמר אחד מהאנשים ולקח אותה.
אני מפחד.
אני מפחד מהטיימינג הזה.
ישר לאחר שנרצח אדם על ידי קלואי... הבית נשרף..
לא שאלתי אותה עדיין!
על אבא שלי!
לא אמרתי לה שאני יודע...
אני דואג לה.
אני מאוד דואג לה..
אמא שלי.. מגיל 5 את מלווה אותי, לבד, בלי אף אדם, בלי בעל. את תהיי בסדר נכון?
נכון...?
נקודת מבט קלואי :
הוא רץ במהירות מהמקום.
אי אפשר לומר לו לשמור על שקט ולא לגלות לאם שהוא יודע..
מצטערת ברק, אני באמת מצטערת.
לחצתי על הכפתור.
הכפתור שהתחיל את השרפה.
סליחה ברק.
סליחה.
מזל שאתה לא תדע..

הבעיה הקטנה שלי. Where stories live. Discover now