נקודת מבט ברק:
נכנסנו למקום מפואר, נראה כמו מלון.
אני דווקא שמח שאהיה במפקדה הזאת.
"קלואי, התנשאי לי? " שאלתי וכרעתי ברך, צחקקתי לפניי שהיא הספיקה לענות "בדיחה בדיחה!! " אמרתי וצחקקתי.
היא נראתה מאוכזבת... מוזר..
"סליחה אם פגעתי-.. " "לא, זה בסדר. לא נעלבתי. " היא ענתה במהירות והמשיכה ללכת.
האמת שבזמן האחרון קלואי נראת מתוקה.
היא מסמיקה לרוב והיא מחייכת הרבה יותר ממה שנהגה להיות פעם.
מאוהב? לא...
היא כמו אחות בשבילי.
אני צריך להפסיק להתאהב באחותי הקטנה, זה מטריד.
"ובכן, כאן זאת המפקדה. " היא נעצרה ומצביעה לכיוון קיר.
"בטח!! אני כבר אמצא לך פסיכיאטר מומחה. חכי" אמרתי והסתכלתי בטלפון.
"אחת.. שתיים... שלוש... " היא לחשה והקיר הסתובב ואנחנו איתו.
נכנסנו לתוך מקום מברזל.
אני רואה אנשים עוברים ושבים, מחשבים עובדים.
ואוו, הרגשה של לחץ.
"לחוץ כאן היום... ד"ר סטוץ, מדוע לחוץ כאן? "
"אמרתי לך לא לקרוא לי סטוץ! " הוא אמר "אני לא נישקתי אותך בכוונה" הוא לחש.
'נשקתי'?
מה?
"אממ, לחוץ כי התברר שהרוצח מאיקוריט הגיע לכאן. " הוא אמר ונהפך לרציני "עלינו להבריח אותו, או להכניסו לכלא, או להרוג אותו, או-... "
"אוקיי הבנו. אני על זה! " קלואי אמרה, נראת נהנת מההרפתקאה.
"שניה... מה אני עושה? " שאלתי בקול חצי מנומנם.
" ובכן, מי אתה? " שאל הד"ר המוזר.
"ברק ג'ונס-... " "הווו, אללי... אני מצטער... אביא אותך למפקד... " אמר תפס בידי והחל לרוץ.
הדבר היחידי שחשבתי עליו באותה שניה זה...
"אללי?"
YOU ARE READING
הבעיה הקטנה שלי.
Adventure*מקום 3 ב Adventure, מעודכן לתאריך ה- 21.2.18 * "את חייבת להבין!! בעוד רגע הכל יחרב! " צעקתי היא לא הקשיבה והמשיכה להיכנס. "לעזאזל! " צעקתי אליה. אני חייב להגן עליה, חייב. "תזהרי!! " צעקתי. סיפור על שני נערים, ברק וקלואי, אשר עשו את טעות חייה...
