ברק. פרק 6.

24 4 3
                                    

נקודת מבט ברק :
"אנו מודעים על פטירתה של ג'ולייט ג'ונס. " המילים בקעו משיחת הפלאפון המוקלטת.
"אנו מודעים על פטירתה -.. " אתן מילים חוזרות על עצמן.  אותן מילים ארורות.
אני לא מבין איך... למה... מה...
דיי, זה חלום.
חלום.
התעוררתי במיטה שלי.
"פיו..  זה באמת היה חלו-" אמרתי עד ששמעתי את צליל הפלאפון אומר "אנו מודעים על פטירתה של ג'ולייט ג'ונס ".
"לאאאא!! " צרחתי והכאתי את הכרית הכחולה.
זה לא יכול להיות..
נקודת מבט קלואי :
כבר עבר שבוע מאז מקרה השרפה ומות ג'ולייט,  אני דואגת לשלום ברק..
אני יודעת,  טוב?
אני יודעת שזאת אשמתי.
אבל זה לטובתו.
אלך לבקר אותו,  איפה הוא גר?..  אשאל את המזכירה.
"סליחה.. איפה ברק ג'ונס גר? " אמרתי בחיוך תמים,  המזכירה נתנה את המידע ורצתי לביתו בשיא הכוח.
אני עומדת בפתח הדלת.
"לדפוק? " אני שואלת את עצמי בשקט.
דפקתי.  לא ענו.
ניסיתי להיכנס,  הדלת הייתה פתוחה.
"סליחה על ההפרעה.. " אמרתי בשקט כשאני רואה את הבית החצי שרוף חצי חי.
אוי הבית...  כולו מלוכלך,  משום מה נראה ששדדו כאן סופרמרקט כי יש על הריצפה מלט עטיפות של שוקולד...  וקופסאות גלידה,  לא לשכוח את הגלידה.
עליתי במדרגות למשמע המשפט "אנו מודעים על פטירתה של ג'ולייט ג'ונס " החוזר על עצמו וקול יבבה.
אני נכנסת לחדר אחד ורואה את ברק בוכה ומסתכל על אלבום תמונות..
אני ממש מצטערת ברק!!!  ממש!!
לא חשבתי ש... לא רציתי ש... בכלל התכוונתי ל...
כרגע אין לזה חשיבות,  כי זה המצב.
"ברק.. " אני לוחשת והוא מרים את הראש.
כמה התגעגעתי לפנים שלו..

הבעיה הקטנה שלי. Where stories live. Discover now